עבודה אקדמית מלך ירדן, חוסיין, שושלת האשמית, ממלכת ירדן, אליטות פוליטיות וחברתיות וקבוצות מנהיגות במזה״ת בעידן המודרני (עבודה אקדמית מספר 6582)
28 עמ'
שאלת המחקר
כיצד באים לידי ביטוי דפוסי הנהגתו של חוסיין מלך ירדן?
תוכן
מבוא
פרק 1 – שנות השלטון הראשונות של חוסיין
- ירדן וקשייה
- שנות שלטונו הראשונות של חוסיין
פרק 2 – שנות התבססות השלטון
פרק 3 – שנות שלטון מאוחרות
סיכום
ביבליוגרפיה
חוסיין בן טלאל המוכר כמלך חוסיין (1935-1999) היה שייך למשפחת המלוכה ההאשמית עתיקת היומין, שהיתה השליטה הראשונה של ירדן[1], בחסות הבריטים, בראשית המאה העשרים. המלך חוסיין נודע בקשריו עם בריטניה בה אף למד, אבל בהמשך הפנה עורף לבריטניה. כמו כן נודע בהסכם השלום שחתם עם ישראל[2], וביציבות שלטונית שהעביר לבנו עבדאללה, בתקופה בה התרחש האביב הערבי ושלטונות יחיד החלו ליפול.
אבי שליים במחקרו על המלך חוסיין, מציין ש"בשנות מלכותו הארוכות היתה ירדן נתונה בעין הסערה של הפוליטיקה המזרח תיכונית ולכודה כל העת בתהפוכות ובפרצי האלימות האזוריים [...] מטרתו העיקרית של חוסיין היתה לשמור על יציבות בית המלוכה ההאשמי בירדן ולאפשר את הישרדותו, בכך הצליח כנגד כל הסיכויים".[3]
בקורס למדנו על מרכזיות אליטות חברתיות בניהול חברה. בית המלוכה ההאשמי היה ועודנו העילית החברתית של ירדן. מקור המשפחה בחג'אז שבחצי האי ערב, והם צאצאי מוחמד הנביא מבתו פאטמה, רעייתו של עלי, הח'ליף הרביעי, מציין שליים בפרק הראשון בספרו. לאורך מאות שנה היו ההאשמים מנהיגים דתיים, ושימשו שומרי המקומות הקדושים במכה ומדינה. בתחילת המאה העשרים החלו לעסוק בפוליטיקה והובילו מאבק לעצמאות ערבית מהאימפריה העותומאנית. עבדאללה, בנו של חוסיין בן עלי (אבי סבו של המלך חוסיין), האמין שההאשמים צריכים לשלוט פוליטית על העולם הערבי, ועם התפוררות האימפריה העותומנית הנהיג את המרד הערבי הגדול, בחסות בריטית.
בסוף מלחמת העולם הראשונה ולאחר תבוסת העותומאנים, חולק המזרח התיכון על ידי צרפת ובריטניה, ועבדאללה בנו של חוסיין בן עלי ביקש לקבל את האיזור שממזרח לירדן והגיע למקום בראש כוח של 2000 איש. לבסוף החליטו הבריטים להניח לעבדאללה להישאר במקום כנציג בריטי.[4] כך קמה ממלכת ירדן בראשות עבדאללה שהיו לו שאיפות התפשטות טריטוריאליות. בכל מקרה ניתן לראות לדעתי מתיאור זה את הקשר לאימפריה הבריטית שבחסותה קמה הממלכה. שליים מסביר שמראשיתה זכתה המשפחה ההאשמית לתמיכת התושבים, כאשר בעת הקמת הממלכה הירדנית מנו 230 אלף איש. [5]
כך אפשר לראות שאליטה דתית, המשפחה ההאשמית, הפכה לאליטה פוליטית השולטת על חבל ארץ. על פי בוטומר בספרו על העילית והחברה, האליטה היא קבוצה חברתית עליונה, כאן ישנה אליטה שלטת וכזאת שאינה שלטת. לעומתם ישנם ההמונים חסרי הכוח באופן יחסי. האליטה או העילית השלטת מחזיקה בכוח הפוליטי בזכות היותה מאורגנת, כלומר "המונח עילית (או קבוצת העילית") הוא בעצם מכוון עתה בדרך כלל לקבוצות פונקציונאליות על פי העיסוק בעיקר, קבוצות הנהנות ממעמד רם (מכל סיבה שהיא) במסגרת החברה [...] העילית הפוליטית כוללת את חברי הממשלה והמינהל הבכיר, מנהיגים צבאיים וכן, באי אילו מקרים, משפחות רבות השפעה מבחינה פוליטית מקרב האצולה או בית המלוכה..".[6] במקרה של שושלת המלוכה ההאשמית, מדובר כמובן אם כך במשפחת אצולה בעלת השתייכות דתית ותיקה, שהפכה לממלכה המועברת בירושה משפחתית, ושולטת גם על הצבא.
חוסיין עלה לשלטון והוכתר כמלך, ושלט בין השנים 1952-1999, כלומר 37 שנות שלטון. הוא שרד כמה ניסיונות חיסול, התקוממויות, וזאת בעומדו בראש מדינה קטנה יחסית לעומת מעצמות איזוריות ערביות.
בעבודה זו אבקש לבחון את שלטונו בצל תמורות רבות, כאשר מלכותו שרדה שלטון על פלסטינים רבים, שלאורך רוב תקופת השלטון קיבלו את שלטונו באהבה, ותמכו בו, על אף היותו אליטה עשירה ושולטת. ותנועתו בין מגמות ליברליות למגמות של מלוכה ריכוזית.
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
[1] אבישר נ', ללמוד מהמזרח – מזרחיות, חינוך ותיקון עולם, הוצ' מופת , (2019)
[2] Rabinovich I. Yitzhak Rabin: Soldier, Leader, Statesman (Jewish Lives), Yale University Press, 2017
[3] שליים אבי, המלך חוסיין – ביוגרפיה פוליטית, דביר
תח-9 מורן