עבודה אקדמית גיאוגרפיה קוגניטיבית, מיפוי קוגניטיבי , חוש התמצאות במרחב, קליטה - עיבוד - אחסון - שליפה - התמצאות, גאוגרפיה אורבנית (עבודה אקדמית מספר 7015)
62 עמ'
שאלת המחקר
כיצד באים לידי ביטוי גיאוגרפיה קוגניטיבית ומיפוי קוגניטיבי?
תוכן העניינים
מבוא
מסגרת מושגית ורעיונית
סקירת המחקר האמפירי
דיון מסכם והמלצות להמשך מקומו של נושא המחקר במחקר הגיאוגרפי-קוגניטיבי
בבליוגרפיה
הפעילות האנושית מתרחשת על פני המרחב וכוללת מידע אודותיו. מידע זה מסייע לאנשים להתמצא, לאתר מקומות ולבחור מסלולים. כמו כן, הוא גם עוזר לאנשים להעריך עלויות ולתכנן ניצול משאבים ביעילות.
בעבר, רווחה הגישה כי בני-האדם מתכננים את מסלוליהם במטרה שיהיו קצרים ככל האפשר על-מנת לקצר את זמן התנועה. בשנים האחרונות מתגברת ההבנה כי ישנו פער בין המרחק האובייקטיבי לבין ייצוגו בתודעת האדם - המרחק הסובייקטיבי. כאשר אדם בוחר לבקר בחנות אחת על-פני אחרת בטיעון כי היא 'קרובה יותר' - הוא מבסס בחירה זו על האמונה שלו כי היא קרובה יותר, יהיה מה שיהיה המרחק האמיתי . הפער שבין המרחק המוחלט במציאות לבין המרחק הסובייקטיבי המוערך על-ידי האדם נובע מעיוותים שונים בתהליך העיבוד של המידע הנקלט מהסביבה בדרכים שונות עד לייצוגו כמפה הקוגניטיבית.
עבודה זו עוסקת בפער שבין המרחק האובייקטיבי לסובייקטיבי, בין המרחק הפונקציונאלי שבין נקודה לנקודה לבין המרחק שאדם מאמין שיש ביניהן, תוך שימת דגש על עיוותים הנוצרים בשלב קליטת המידע מהסביבה. בסקירתי אטען כי דרך קליטת הנתונים על-ידי האדם, בחישה ויזואלית ו/או וסטיבולארית[1] משפיעה על איכות ואופן ייצוג המפה הקוגניטיבית בתודעת האדם ועל יכולתו להעריך מרחקים באופן מדוייק.
החשיבות בהבנת הפער בין המרחק האובייקטיבי לייצוגו הסובייקטיבי בתודעת האדם ומתוך כך הבנת אופן הערכת המרחקים על-ידי האדם הייתה קיימת תמיד - החל בתכנון הערים הקדומות וכלה בלימוד המרחב על-ידי האדם לצרכים צבאיים ואזרחיים. כיום, צורך זה הולך וגובר במקביל להתפתחות הטכנולוגית. לאור זאת, על-מנת ליצור מודלים יעילים לחיזוי ההתנהגות האנושית במרחב נדרשת הבנת מקורות המידע ותהליכי העיבוד והשליפה של הייצוגים המרחביים בתודעת האדם. תכנון נהיר וטוב יותר של הסביבה האנושית (הפיסית והוירטואלית) יאפשרו התמודדות ולימוד אינטואיטיביים יותר ועשויים למנוע מצבים של חוסר התמצאות במרחב כדוגמת הפיכת נהג הרכב ל-'טייס אוטומטי' הממלא את פקודות המכונה.[2]
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2021, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2021)
ספר העובדות העולמי CIA, (2021)
ניר בקר, חנוך פרידמן, היבטים כלכליים של איכות סביבה, הוצ' פרדס (2020)
חסינה ami