עבודה אקדמית איסלם צרפת -השתלבות או סגרגציה - עליית האיסלם בצרפת, מוסלמים באירופה (עבודה אקדמית מספר 717)
32 עמ'
עבודה אקדמית מספר 717
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי השתלבות והתרחקות המוסלמים בצרפת?
תוכן עניינים
מבוא
השתלטות המוסלמים על אירופה
רב-תרבותיות
האמונה הדתית בקרב המוסלמים
דחיית המוסלמים
השתלבות המוסלמים
צרפת והאסלאם
ההיסטוריה של היחסים בין האסלאם לצרפת
תחילתה של הגירה המונית לצרפת
האסלאם עולה
ארגוני האסלאם בצרפת
המסגד של פריז תחת אלג'יר
הלשכה הלאומית של האסלאם בצרפת
הנחיות דתיות מבחוץ
דאר-אל-אַסלאם, דאר-אל-חַרבּ
הדרכים למימוש המטרה
המעבר מאנטי ציונות לאנטישמיות חריפה
משליטה חברתית לשליטה פוליטית
רב-תרבותיות: השתלבות או סגרגציה
האסלאם של צרפת מול האסלאם בתוך צרפת
סיכום
האם צרפת תתעורר?
מדינת צרפת נבוכה
סימביוזה של תרבויות
ביבליוגרפיה
אין ספק שנושא האסלאם מטריד את הצרפתים. מהדורות החדשות נפתחות חדשים לבקרים במידע אודות עניין הרעלה, מעשי אלימות של מוסלמים (המוגדרים בצורה עקבית כ "צעירים"), דיונים על "צרפת אחת" או רבדים קהילתיים, ועוד כהנה נושאים שהאסלאם מככב בהם. אין ספק: מדינת צרפת נבוכה.
מול החשש הכבד של השתלטות אסלאמית פוליטית המוצאת ביטויה ביוזמות לחקיקת חוקים בנושא הדת ובנאומים על בלימת התנופה הפונדמנטליסטית, קיים גם הפחד מתגובות המוסלמים, המהווים כוח אלקטורלי משמעותי. כך שר הפנים סרקוזי, הנתפש כלוחם בלתי-מתפשר נגד האסלאם הפונדמנטליסטי, אך התנגד תחילה לחקיקת חוק האוסר על חבישת רעלות בבתי-ספר: "אסור לנו לקחת את הסיכון להשפיל רוב מוחלט של המוסלמים בצרפת". בל נשכח שרוב המוסלמים בצרפת הצביעו עבור הזרמים המקורבים לאחים המוסלמים. ולמרות ההצהרות הקשות של ראשי UOIF, כגון: "הקוראן הוא החוקה שלנו" או "על הממלכתיות להשתנות", סירובו של הארגון לחתום על חופש המרת הדת, שיתופו את השייח' קרד'אווי התומך בפיגועי ההתאבדות, תמיכתו של הארגון באיסור מכירת אלכוהול ואיסור הומוסקסואליות במדינה אסלאמית – למרות כל אלה ארגון זה לא הוצא מחוץ לחוק.סימביוזה של תרבויות
מבוכת השלטון קשורה גם לסתירה שבין הרצון להילחם בפונדמנטליזם ובין שאיפת צרפת להוביל את העולם השלישי, וביטחון המנהיגים שצרפת תדע להטמיע את גל ההגירה המוסלמי כשם שידעה להטמיע את גלי ההגירה הרבים שקדמו לו.
תקוותו העמוקה של שיראק היא שהאסלאם יעשיר את תרבות צרפת, ולא יבלע אותה:
...כשם שצרפת היתה קלטית, רומית, גרמנית, אנגלית, ספרדית או איטלקית בכמה מהפרובינציות הגדולות שלה... מדינה זו המקנאת לתרבותה נוטלת בגאון את רב-גוניות מקורותיה וממשיכה להתעשר מתרומות חדשות, בפרט מאלה הבאים מהמגרבּ. מדינה המודעת לעובדה שעושר המורשות מעצב ומַפרה את הרגש הלאומי ואינו ממיס אותו, פותח את הלב ואת הרוח לחשיבה, לסובלנות ולידע.
וביתר שאת, דבריו של שיראק כפי שצוטטו בלה פיגארו: "השורשים של אירופה הם במידה שווה מוסלמיים ונוצריים".
מקור נוסף לחוסר האונים הוא הצלחת המוסלמים להחדיר לתודעה הציבורית שכָּל המבקר את האסלאם זוכה לתווית של "איסלאמופוב", קרי, שונא אסלאם. הביטוי הומצא בסוף שנות השבעים על-ידי האיראנים, שכינו כך את הנשים שסירבו לחבוש רעלה! היום הוא מופיע גם כדי לתקוף בצרפת את המתנגדים לחבישת הרעלה בשירות הציבורי ובבתי-הספר. אלה אף זכו בלה מונד לכינוי: "אייטולות של החילוניות". למעשה, הלך ונבנה בצרפת טאבו המונע כל ביקורת על האסלאם ועל הפלגים האסלאמיים הפונדמנטליסטיים.
לאור חוסר הסימטריה בין שאיפות האסלאם בצרפת ושאיפות ראש ממשלת צרפת והצרפתים, עלולה הההפריה ההדדית להפוך לתהליך בליעה, וחזונו של השייח' יוסוף אל-קרד'אווי, האומר "ייתכן שהכיבוש הבא, ברצון אללה, יהיה דרך ההטפה והאידיאולוגיה", בנוסף לריבוי הטבעי וההגירה, עלול אכן להתממש.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
ספר העובדות העולמי של הסי. אי.איי. CIA, 2019
קליין נ', לא זה לא מספיק, תרגם מאנגלית: ברוך גפן, ספרי נובמבר, 2018.
מרטין קרמר, "האסלאם הוא הכוח של העתיד", מתוך: מאיר ליטבק (עורך), אסלאם ודמוקרטיה בעולם הערבי, עמ' 24-25. (תל-אביב)
Klein N. No Is Not Enough: Resisting Trump's Shock Politics and Winning the World We Need. Haymarket Books (2018)
Court, Deborah. Qualitative research and intercultural understanding : conducting qualitative research in multicultural settings. Abingdon, Oxon ; Routledge, (2018)