עבודה על תנועת ההשכלה היהודית באימפריה הרוסית, יהודי רוסיה, ציונות, חילון (עבודה אקדמית מספר 7289)
27 עמ'
שאלת המחקר
כיצד באים לידי ביטוי שינויים בהשקפות, בשאיפות ובדרכי פעולה של אנשי תנועת ההשכלה היהודית באימפריה הרוסית?
תוכן עניינים
פרק ב': פרשת ההשכלה מטעם והתגברות ההשכלה
פרק ג': ביקורת על תנועת ההשכלה ויהודה לייב גורדון
עבודה זו תתמקד בתנועת ההשכלה היהודית במזרח אירופה וביתר ספיציפיות: האימפריה הרוסית. מטרתה לברר מה היו השינויים בהשקפות, בשאיפות ובדרכי פעולה לאורך המאה התשע עשרה.[1]
תינקט שיטת מחקר עיונית. ייעשה ניתוח של המאמרים ואנתח הספרות שסקרתי בנושא.
הדרך שנבחרה לבצע את המחקר היא באמצעות שיטת מחקר עיונית-איכותנית, המאפשרת לבחון ולנתח תופעה ספציפית לעומקה. איסוף הנתונים וניתוחם נערכו על פי סקירת ספרות הקשורה לזמן (המאה ה-19) ולמקום (האימפריה הרוסית) ולנושא...
ניתוח הטקסטים נערך תוך מודעות לכך שהחוקר, בעבודת פרשנותו, אינו יוצא מרשת מערכת ההבנה, תלוית התרבות, שהוא והנחקר משתייכים אליה, ומתוך הבנה כי משמעות טקסט היא דבר הפתוח לפירושים שונים[2].
סקירת הספרות תעסוק בתנועת ההשכלה ובהשפעות עליה. כך עולה כי התנועה הושפעה מרוחות המחשבה במאה ה-19: המניע העיקרי של התנועה היה השאיפה למודרניזציה של הציבור היהודי ברוח עקרונות הליברליזם והרציונליזם. מראשית המאה ה-19 חבריה כיוונו להפיץ את ערכי התרבות האירופאית בקרב הציבור, ללמד אותו את לשון המדינה ולכוון להשתלבותו בחברה. הם התנגדו לסתגרנות היהודים ופעלו בין היתר לזניחת הלבוש המסורתי ולאימוץ ההופעה המקובלת, הטיפו לנאמנות למולדת ולשלטונות הריכוזיים החדשים ופעלו להחלשת כוחם של מוסדות הקהילה, אותם תפשו כשריד לאפליה של ימי הביניים. הם ביקרו תופעות חברתיות כעיסוק בלעדי בתלמוד, נישואי בוסר (זכרונות מרים מחתונות שנערכו מעט לאחר גיל בר-מצווה הם תמה שכיחה בספרות ההשכלה), השימוש בחרם להשלטת מרות הקהילה ועוד.
כפי שתראה העבודה, תנועת ההשכלה הייתה צמרת יהודית אינטליגנטית אשר העיזה לפרוץ את גבולות התרבות המסורתית והציעה התנהלות חדשה בפאן התרבותי, החברתי, החינוכי והספרותי.
תנועת ההשכלה הייתה התרבות המודרנית של יהודי אירופה, היא שאפה להתחדשות והתעוררות במאה השמונה-עשרה והמאה התשע-עשרה, ועוררה עניין ציבורי רב.
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
[1] פיינר שמואל, עת חדשה, יהודים באירופה במאה השמונה עשרה, ירושלים: מרכז זלמן שזר, עמ' 145
[2] צבר-בן יהושע נעמה, מסורות וזרמים במחקר האיכותני. הוצאת דביר . עמ' 127