סמינריון ההשכלה היהודית חילון מאה 19, תקופת ההשכלה של היהודים באירופה (עבודה אקדמית מספר 747)
42 עמודים.
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי ההשכלה היהודית על היהודים באירופה?
תוכן עניינים
תקציר.
מבוא.
השפעה על חינוך ודת.
חיי היומיום של יהודי אשכנז תוך מאבק בין מסורת וחדשנות במזרח אירופה של מחצית המאה ה-19
התרבות הרוסית והשפעתה על חיי היומיום : חילון
נפתלי צבי וייזל - מהפכת הנאורות.
תנועת ההשכלה היהודית - סקירה.
מצב היהודים בתקופת ההשכלה.
ההשכלה היהודית והחסידות במזרח אירופה.
השינויים ביהדות כנגד החסידות.
דמויות מפתח בהשכלה.
חסיד ההשכלה משה מנדלסון
אחד העם וההשכלה- דגש על יחסו למושג היהדות והגשמתה ולמושג חפץ חיים..
מהתפיסה ההיסטורית לציונות הרוחנית.
השפעות וקונפליקטים של ההשכלה היהודית על חיי היום יום במרכז אירופה ומערבה
החוקר שמואל פיינר.
סיכום.
ביביליוגרפיה.
עבודה זו תעסוק בנושא חשוב בשיח האקדמי, בעל אספקטים מעניינים. בעבודה זו אנסה להקיף את כל האספקטים של התופעה. בשם האינטליגנציה הכלל-עולמית דרשה תנועת ההשכלה את השילוב בין אידיאלים והשקפות מתוך אורח הסביבה באופק היהודי-רוחני, ואף ייחסה להם קדימות. לקראת סוף המאה השמונה עשרה התנגשה ההשכלה עם דרכי החסידות, אשר כבר הייתה מאוחדת ועוד המשיכה להתפשט. התנגשות זו הולידה במזרח אירופה תוצאות נוראיות יותר מהעימות המקביל עם העולם הרבני הבלתי מעורער, שהיה יכול אפילו לקלוט את החסידים. מתוך קונפליקט זה, שנמשך כ100 שנה, התפתחה היהדות העכשווית של מזרח אירופה.
עוד לפני ההשכלה, נמצאו בפולין, בליטא ובגליציה יהודים מעטים שהיו בעלי ידע רב בתרבות הזמן ובמדע החילוני. לרוב, היו יהודים אלו סוחרים או מלומדים, ששהו בגרמניה, הושפעו ולמדו מהזרמים הפועלים שם. מלומדים היו תופעות נדירות ואת הידע הנקנה הם שמרו לעצמם, ללא כל רצון ויכולת להפיצו. גליציה נהפכה למרכז הראשון של תנועת ההשכלה. הקשר בינה לבין המרכזים היהודיים בגרמניה התהדק ונוצרו קשרים עם מרכזי ההשכלה בקניגסברג ובברלין.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
מ.ז. סולה, יוצרים והוגים, הוצ' ניב, תל-אביב
א. רובינשטיין, מהרצל עד רבין והלאה, שוקן, ירושלים ותל-אביב.
א. שבייד, "תיאולוגיה לאומית' בציונות", בר-אילן כב-כג, עמ' 391-408.
א. שבייד, "השפעת הרמב"ם בהגות היהודית של המאה העשרים", מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כרך ט' חלק ב', עמ' 293-324