עבודה על אפליה מתקנת מגדרית, ייצוג הולם נשים, העדפה מתקנת, מעמד האישה העובדת, משפט משווה (עבודה אקדמית מספר 7485)
28 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 7485
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי העדפת מתקנת של נשים עובדות?
תוכן עניינים
היבטים חוקתיים של העדפה מתקנת בישראל.
אפליה מתקנת בשירות המדינה: היבטים חוקתיים.
הבעייתיות החוקתית באפליה מתקנת בקרב עובד ציבור.
העדפת מסיימי שירות בקבלה לשירות הציבורי - עיוות מנגנון ההעדפה המתקנת.
העדפה מתקנת חוקתית בארצות הברית.
עבודה זו תעסוק בהעדפת מתקנת ומגדר.
העדפה מתקנת מכונה גם אפליה מתקנת היא מתן עדיפות לאנשים על סמך השתייכותם לקבוצה מסוימת באוכלוסייה, הנחשבת לחלשה יותר, על פני אנשים המשתייכים לקבוצות אחרות, אשר נחשבות לחזקות. נוטים לנקוט במדיניות זו כאשר נסיונות להנהגת שוויון הזדמנויות אינם מצליחים לקדם את פלח האוכלוסייה החלש. לעתים מתוארת האפליה המתקנת ככלי שנועד לנתץ את "תקרת הזכוכית" מחסום בלתי נראה המוצב בפני התקדמותם של החלשים בחברה[1].
מטרתה של ההעדפה המתקנת היא תיקון פערים חברתיים ויצירת איזון המשקף בצורה נכונה יותר את הרכבה של החברה. זאת באמצעות קידום שילובן של קבוצות חלשות בחברה, ועידוד הפרטים בקבוצה החלשה לשאוף להגעה לתפקידים ולנקודות השפעה חשובות יותר בחברה, בתקווה שאלו ימשכו אחריהם אחרים מקרב בני אותה הקבוצה.
נקודת מבט חלופית להעדפה מתקנת רואה בה מעין פיצוי בהווה בעבור פגיעה בעבר. האוחזים בהשקפה זו דורשים מהקבוצה החזקה לפצות את הקבוצה המוחלשת. השקפה זו, אף שיש לה תומכים רבים, מעלה בעיות רבות. בפרט בעייתית העמדה לפיה על קבוצה אחת לפצות קבוצה שנייה, וזאת מאחר שנזק לא נגרם לקבוצה, אם כי לפרטים בקבוצה. גם הממד השרירותי לפיו "נבחר" המפצה מהקבוצה החזקה הוא בעוכריה של השקפה זו[3].
העדפה מתקנת היא, למשל, העדפת קבלת אפרו אמריקאים לאוניברסיטאות בארצות הברית, או הקלה במתן רישיונות להפעלת קזינו לאינדיאנים בארצות הברית, או חוק המחייב קבלת נשים, על פני גברים, בתפקידים בדירקטוריונים בחברות ממשלתיות בישראל. בכל המקרים האלו יש הבחנה בין אדם שנמנה עם הקבוצה החזקה לזה שנמנה עם הקבוצה החלשה, כאשר האחרון מקבל יחס מועדף.
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
אבורביעה ראויה, בתוך החוק, מחוץ לצדק: פוליגמיה, אזרחות ממוגדרת וקולוניאליזם במשפט. הוצאת הקבוץ המאוחד (2023)
הרצוג, ח', חזן, נ', קרצ'ק, ה' ."מדד המגדר- אי שוויון מגדרי בישראל". מכון ון ליר בירושלים.
Sowell, Thomas . Affirmative Action Around the World: An Empirical Study, Yale University Press