עבודה על "סאלח שבתי" אפרים קישון, אמנות הקולנוע מול אמנות התיאטרון, הסרט מול מחזה התיאטרון, קונפליקטים ותהליכי שינוי, הצגה, מחזמר, תאטרון סלאח שבתי (עבודה אקדמית מספר 7660)
49 עמ'
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי ניתוח של "סאלח שבתי" אפרים קישון?
תוכן העניינים
מבוא
קונטקסט
מאפייני יוצרי ההצגה וקבוצות היעד
רפרטואר
שדה
התכוונות
אינטרטקסטואליות
מסלול הז'אנרים
טקסט
סוציונרטיב
נרטיב סיפור אהבה
סיפור אהבתם של חבובה וזיגי
סיפור אהבתם של שמעון ובת שבע
מבנה העלילה
דמויות
סאלח שבתי
אתרוגה
חבובה ושמעון
גולדשטיין
ההונגרי
סוציוסמיוטיקה
סוציולנגויסטיקה
התקבלות
סיכום
ביבליוגרפיה
כאשר אנו שומעים את השם "סאלח שבתי" הקונוטציות הראשונות אשר עולות הן: מרוקאי/מזרחי, עליה, ישראליות, קום המדינה, הרבה ילדים, שש בש, השיר: אח יא ראב יא רב.
האם אכן סיפורו של סאלח שבתי מייצג המצב החברתי בתקופת קום המדינה? האם כך אכן היו פני החברה? מה פניה של החברה היום? האם החברה שונה מאז? האם אנו רואים את הדברים היום בצורה שונה את התקופה המיוצגת בתיאטרון, 70 שנה לאחר קום המדינה? כיצד אנו רואים את הדמויות על הבמה? מי אנו צופים בהצגה וממה אנו מושפעים? האם אותו מקרה שקרה לפני 70 שנה ומוצג היום בפני קהל, מקבל משמעות חברתית שונה מהמשמעות החברתית בתקופה שבה קרה המקרה?
על פי דן אוריין, התיאטרון אינו משקף את המציאות אלא מעצב אותה. המחזאי מעביר באמצעות התיאטרון, מסר לחברה.
התיאטרון נחשב כ"בית כנסת חילוני". מראשיתו, נוהל התיאטרון ע"י הקבוצה ההגמונית , בעלת הכח התרבותי, חברתי אומנותי. הקבוצה ההגמונית הינה קבוצה של יהודים, גברים חילוניים , אשכנזים, בעלי הכנסה ממוצעת ומעלה, אשר שלטה בחברה ותפסה את רוב המשאבים של התיאטרון היא פונה לקהל צופים ליברלי, המורכב ברובו מילידי הארץ ממוצא מערבי, בעלי הכנסה ממוצעת ומעלה, והשכלה תיכונית ואוניברסיטאית. ההצגות מעוצבות על פי תפיסת עולמם, ומציגה את הבעיות והתמודדויות בחברה, דרך נקודת מבט של הקבוצה ההגמונית.[1]
בעבודה זו אנתח את הקשר בין התיאטרון לחברה וכיצד ניתן לראות קשר זה בהצגה "סאלח שבתי" (בהפקת "מאור מימון הפקות" ובבימויו של עומר זימרי)
אנסה לבחון את ההיבטים החברתיים של ההצגה כפי שהיא מוצגת היום, כ 50 שנה לאחר הקרנת הסרט "סאלח שבתי", על פי המודל שעיצב דן אוריין, על ארבעה היבטים חברתיים בתיאטרון: רקע, התכוונות, טקסט תיאטרוני והתקבלות. [2]
בעבודתי אנסה לבחון האם דמותו של סאלח שבתי עומדת במבחן הזמן מבחינה סטריאוטיפית, חברתית ופוליטית על ידי ניתוח ההצגה על פי מודל זה.
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
[1] ירון לונדון, קישון : שמו הולך לפניו, הוצאת כתר.
[2] אבישר נ', ללמוד מהמזרח – מזרחיות, חינוך ותיקון עולם, הוצ' מופת