עבודה על בורר, מגשר, מפשר. ישוב סכסוכים. גישור, בוררות, פישור, ADR (עבודה אקדמית מספר 7765)
47 עמ'
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי תפקידם של בורר, מגשר, מפשר?
תוכן עניינים
מהם סוגי ישוב הסכסוכים הקיימים בבתי המשפט..
יישוב סכסוכים על ידי משא ומתן – פשרה.
טיעונים התומכים בשילוב הגישור בבית המשפט
מהם גבולות הסמכות במשא ומתן – פשרה.
פס"ד אגיאפוליס – מהות הפשרה במשפט הישראלי
מתי חייב לגשת ליישוב סכסוך ומתי מומלץ לגשת לישוב סכסוך.
מהם סוגי ישוב הסכסוכים הקיימים בבתי המשפט ומהם גבולות סמכותו של בורר.
מקומה של הבוררות בין השיטות ליישוב סכסוכים
מודלים בגישור – סיכום על ציר הזמן
מתי חייב לגשת ליישוב סכסוך ומתי מומלץ לגשת לישוב סכסוך.
מהם סוגי ישוב הסכסוכים הקיימים בבתי המשפט
מהם גבולות סמכותו של מגשרומהם גבולות הסמכות במשא ומתן
"סעיף 79 לחוק בתי המשפט נוסח משולב" מונה שלוש דרכים ליישוב סכסוכים אלטרנטיבי, אם כי הדרך הראשונה היא באמצעות בית המשפט.
גישור הוא הליך פתרון סכסוכים המתבצע מחוץ לכותלי בית המשפט בעזרת מגשר, בדרך של הדברות ישירה ובהסכמה בין הצדדים המעורבים בסכסוך[1]. לפי החוק "גישור - הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו"[2] מהות הגישור היא "להביאם לידי הסכמה על יישוב הסכסוך, בין היתר על ידי בירור הנושאים שבמחלוקת, גילוי מידע הדרוש בקשר לסכסוך והצעת אפשרויות לפתרונו"[3] כמו כן בית המשפט רשאי להפנות להליך זה, אך ורק בהסכמת שני הצדדים[4] מובהר לצדדים ע"י בית המשפט כי הדברים שנאמרים במהלך הגישור חסים תחת חסיון ואינם יכולים להוות ראיה בהליך משפטי אזרחי[5]
יישוב סכסוכים בשיטת הגישור מתבצע בצורה הבאה: המגשר נפגש עם שני צדדי הסכסוך במטרה לשמוע את טענותיהם, את האינטרסים המשותפים שלהם וכן את חילוקי הדעות ביניהם. לאחר מכן הצדדים רשאים להיפגש באופן פרטני עם המגשר במטרה לספר לו ולשתף אותו בדברים נוספים שהצד השני לא חייב להיות נוכח בעת סיפורם. בשלב הבא ייפגשו שוב המגשר עם שני הצדדים במטרה להגיע לכדי מסקנות משותפות ולניסוח הסכם של פיצול הדרכים או המשך שיתוף פעולה בתנאים במוסכמים. מי שיחליטו בסופו של דבר על הסכם התנאים לאחר הגישור יהיו שני הצדדים בליווי המגשר. תהליך זה הוא אחד התהליכים הנפוצים ביותר במדינת ישראל בפרט וברחבי העולם בכלל, והוא מאפשר לעשרות אלפי אנשים בשנה להתגבר על מחלוקות ולבצע יישוב סכסוכים כהלכה. " גישור [Mediation – ]הינו הליך שבו מגשר, שאינו בעל סמכות הכרעה, מסייע לצדדים כלשהם בהליך זה המגשר הוא כלי בלבד ואילו הצדדים לסכסוך. הם השחקנים העיקריים. המגשר אינו חייב לשלוט בחומר הראיות הנוגע לסכסוך, תפקידו לסייע לצדדים לנהל דיאלוג ביניהם ולהביא לשולחן את "הסיפור המלא" שלו. מטרתו של השיח מעבר , [6] לרצון להביא את הצדדים לפתרון מוסכם שיספק את צרכיו של כל אחד מהם, הוא להביא את הצדדים להקשבה, להבנת צרכיו של כל צד ולתקשורת שתאפשר להם לשמר מערכת יחסים תקינה אורך זמן. לכל זמן שלא ניתנה הכרעה בתיק על ידי בית המשפט, יכולים הצדדים לפנות להליך של גישור. מצד שני, יכולים הצדדים לגישור לפרוש מההליך בכל עת. למגשר אין סמכות לכפות פיתרון ואם לא הגיעו הצדדים לפיתרון מוסכם – הם רשאים לשוב אל בית המשפט. על הדברים שנאמרו בגישור חל חיסיון והם לא ישמשו כראיה במשפט אזרחי"[7] הגישור מסייע לצדדים להתמודד עם הסכסוך בדרך רציונלית בלי שיחויבו לציית למגשר. במקרים רבים לאישיות המגשר ואופן התנהלותו השפעה רבה על התוצאה הסופית של התהליך[8]
מצגת בנושא ADR, גישור מול הליך בבית משפט
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
דוד סילורה ועלמה שרון גישור -מדריך מעשי, אזרחי, עבודה, משפחה, הוצאת בורסי
ו' דשא מערכת המשפט בישראל, (הוצאה אקדמית נבו, ירושלים) (2019)
אילן משולם ויצחק הרפז ניהול משאבי אנוש : הגישה האסטרטגית עמוד: 478