סמינריון לימודי הפיזיקה, חינוך פיזיקה, מדעים בית ספר , לימודים ראליים, פיסיקה (עבודה אקדמית מספר 7767)
49 עמודים
עבודה אקדמית מספר 7767תוכן עניינים
מבוא
הוראת המדעים בישראל
היסטוריה חינוך למדעים
המהפכה בהוראת המדעים
לימודי הפיזיקה
טענות על מתכונת לימודי הפיזיקה כיום
לימודי חובה :מקצועות המדע במסלול העיוני
בחינות המיצ״ב בפיזיקה
מבחנים בין-לאומיים בפיזיקה
מחקר פיזה:
מחקר טימס:
סיכום לימודי הפיזיקה
מדע, טכנולוגיה וחברה
תוכנית "מחר "
השוואה: חינוך טכנולוגי בארה"ב
ללא מבחנים וללא ציונים
שר החינוך נפתלי בנט: תוכנית לאומית להכפלת כמות התלמידים הלומדים 5 יחידות לימוד מתמטיקה 2016
לימוד באמצעים טכנולוגיים, לימוד מתוקשב
השימוש במחשב בהוראה בביה"ס
סביבת למידה מתוקשבת בביה"ס
טכנולוגיה וחינוך – מנקודת הראות של התלמיד
האדם קודם תמיד למכונה
כל שימוש בטכנולוגיה דורש איזון והשלמה בתהליך החינוכי
התבוננות בכמה מכשירים
סיכום
ביבליוגרפיה
■ להערכת ועדת המקצוע לפיזיקה של משרד החינוך, יש מחסור חמור בשעות לימוד להוראת תוכנית הלימודים בפיזיקה בחטיבה העליונה. הסיבות למחסור זה הן בין היתר שבבתי-ספר רבים מקצוע הפיזיקה אינו נלמד בכיתות יי, בניגוד להנחיות קודמות של משרד החינוך, וכן שבכיתות י״א-י״ב מספר השעות שהתלמידים לומדים בפועל קטן מהמתוכנן.
■ לאחרונה התבקשה ועדת המקצוע לדון בצמצום היקפה של תוכנית הלימודים בפיזיקה בחטיבה העליונה בשיעור של כ-30%-20%. לטענת יו״ר הוועדה, פרופ׳ יגאל גלילי, צמצום זה בתוכנית הלימודים יגרום לפגיעה חמורה נוספת ברמת האוריינות הפיזיקלית הבסיסית של התלמידים , אשר כבר כיום היא בלתי מספקת. טרם התקבלה החלטה סופית בעניין זה.
■ נוסף על טענות בדבר מחסור בשעות לימוד בחטיבה העליונה והעדר אכיפה בנוגע לקיום לימודי הפיזיקה בכיתות יי, מועלות טענות שונות הנוגעות לצמצומם של לימודי הפיזיקה במסגרת לימודי המדעים בחטיבות-הביניים (גם לימודים אלה נלמדים כיום בהיקף מצומצם מהנדרש, עקב קיצוצים תקציביים שונים).
■ לאחרונה החליט משרד החינוך על תגבור הקצאת שעות הלימוד למקצועות היסוד בחטיבות-הביניים, ובתוך כך על הקצאת שעות לימוד נוספות ללימודי המדעים. הקצאת שעות זו תיעשה בהדרגה לפי שכבות הגיל (תחילה כיתות זי), משנת הלימודים תש״ע ואילך.
■ מקצוע הפיזיקה הוא אחד ממקצועות הבחירה המדעיים בחטיבה העליונה; הוא אינו מקצוע חובה לבגרות. שיעור הניגשים לבחינת הבגרות במקצוע הפיזיקה, בכל רמות הלימוד (יחידת לימוד אחת, 3 יחידות לימוד ו-5 יחידות לימוד), נמוך - 13% בלבד מכלל הניגשים לבחינות הבגרות. רוב התלמידים הבוחרים במקצוע הפיזיקה ניגשים לבחינת הבגרות ברמה הגבוהה (5 יח״ל). שיעור העוברים בהצלחה את בחינת הבגרות בפיזיקה, מתוך הניגשים אליה, גבוה מאוד.
פורסם כי ועדת המקצוע[2] לפיזיקה התבקשה על-ידי משרד החינוך לצמצם את היקפה של תוכנית הלימודים במקצוע זה בחטיבה העליונה בשיעור של כ-30%-20%. מקורה של בקשה זו באגף לתכנון ולפיתוח תוכניות לימודים, אשר כפוף למזכירות הפדגוגית במשרד החינוך. יש לציין כי לדברי הפרופ׳ יגאל גלילי, יושב-ראש ועדת המקצוע, מדובר בבקשה אשר טרם התקבלה לגביה החלטה סופית. כמו כן, פרופ׳ גלילי מדגיש כי מדובר בבעיה אחת בלבד מתוך שורה של בעיות קשות המלוות כיום את מערך לימודי הפיזיקה במערכת החינוך. בעניין זה פרופ׳ גלילי מציין כי, העביר להנהלת משרד החינוך דאז מכתב מפורט המתאר את הבעיות בתחום לימודי הפיזיקה (בעיות אשר רובן ככולן קיימות גם כיום), אך טרם זכה למענה הולם על פנייתו זו. עיקרי הבעיות שהעלה פרופ׳ גלילי במכתבו יתוארו להלן .[3]
ככלל, יש לציין כי בכל הנוגע לנתיב החינוך העיוני, האחריות המקצועית ללימודי מדע וטכנולוגיה עד סוף כיתה ט׳ היא של מינהל המדע והטכנולוגיה (תחום מדעים) במשרד החינוך, ואילו האחריות ללימודי המקצועות המדעיים בחטיבה העליונה, בכיתות י׳-י״ב, נתונה בידי המפמ״ר (מפקח-מרכז) של כל אחד מהמקצועות, אשר כפוף למזכירות הפדגוגית. נוסף על האמור לעיל, המקצועות המדעיים בכלל ומקצוע הפיזיקה בפרט הם מקצועות נדרשים במגמות רבות בנתיב החינוך הטכנולוגי, אשר גם הוא באחריותו הכוללת של מינהל המדע והטכנולוגיה (בשנת 2007, כ-45% מהתלמידים שלמדו פיזיקה ברמה גבוהה, כלומר ברמה של 5 יחידות לימוד, היו תלמידי נתיב החינוך הטכנולוגי[4]).
מבנה לימודי המדעים בשלבי החינוך השונים עבר תמורות רבות במהלך השנים, ובייחוד בשלושת העשורים האחרונים.[5] ככלל, מסוף שנות ה-60 ועד שנות ה-80 התנהלו לימודים אלו על-פי גישה שכונתה ״מבנה הדעת״, אשר התמקדה בלימוד עקרונות מדעיים בדרך החקר. תחום הדעת המסוים, כלומר מקצוע הלימוד, נלמד בנפרד מתחומי דעת אחרים וניצב במוקד הלמידה (היו שהתייחסו לכך כאל לימודי ״מדע טהור״, החפים מכל היבט יישומי). מראשית שנות ה-80 ועד ראשית שנות ה-90 החלה תקופה חדשה בחינוך המדעי : למידת עקרונות מדעיים בשילוב היבטים טכנולוגיים וחברתיים של הנושא (גישה
זו מכונה בספרות העוסקת בהוראת המדעים בשם Science Technology and Society - STS). בתקופה זו גובשה תוכנית לימודים חדשה לבית- הספר היסודי - מב״ט (מדע בחברה טכנולוגית) וכן גובשו שתי תוכניות לימודים חדשות לחטיבת-הביניים, האחת בביולוגיה והאחרת בפיזיקה-כימיה. בתוכניות אלו הוצג הידע המדעי על היבטיו היישומיים תוך עיסוק בדילמות ערכיות ובבעיות חברתיות.
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)