סמינריון מקבילות בעולם לסעיף 7א לחוק יסוד: והשלכותיהן האפשריות על הפסקת כהונתם של חברי פרלמנט (עבודה אקדמית מספר 7873)
35 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 7873הצעת החוק מבקשת לקבוע עילה נוספת לפקיעת כהונה של חבר בשל פעילות הנוגדת את סעיף 7א לחוק יסוד: .
סעיף 7א לחוק יסוד: קובע טעמים שבגינם ניתן למנוע מרשימת מועמדים וממועמד בודד מלהשתתף בבחירות ל : ״רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות ל ולא יהיה אדם מועמד בבחירות ל , אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם, לפי העניין, במפורש או במשתמע, אחד מאלה: (1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; (2) הסתה לגזענות; (3) תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל.״ יצוין, כי סעיף 5 לחוק המפלגות, התשנ״ב-1992, מכיל סייגים זהים לגבי רישום מפלגה, שיש במטרותיה או במעשיה מן האמור לעיל, או שיש יסוד סביר למסקנה שהיא תשמש מסווה לפעולות בלתי חוקיות.
כאמור, סעיפי החוק האמורים עניינם מניעת השתתפות בבחירות (של רשימת מועמדים או של מועמד בודד) או מניעת רישומה של מפלגה, אך הם אינם מטילים סייג כלשהו על התנהגותו של חבר מכהן. משנבחר חבר והחל בכהונתו, על-פי ההסדר החוקי הקיים כיום בישראל, גם אם מעשיו עולים בקנה אחד עם הסייגים האמורים בסעיף 7א לחוק יסוד: , לא ניתן להפסיק את כהונתו, אלא אם כן ״הטיפול״ במעשים אלה נעשה במישור הפלילי, כפי שיובהר להלן.
בחוק העונשין הישראלי נקבעו כמה עבירות פליליות שקשורות לסייגים שבסעיף 7א לחוק יסוד: , כמו למשל, פרסום הסתה לגזענות או פרסום דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות או טרור, תמיכה בו או הזדהות עמו. חבר- , ככל אזרח אחר, עלול לעמוד לדין פלילי בגין עבירות מסוג אלה. סעיף 1 (א) לחוק חסינות חברי , זכויותיהם וחובותיהם, התשי״א-1951 (להלן: חוק החסינות), מורה אמנם, כי ״חבר לא ישא באחריות פלילית או אזרחית, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית, בשל הצבעה, או בשל הבעת-דעה בעל-פה או בכתב, או בשל מעשה שעשה - ב או מחוצה לה - אם היו ההצבעה, הבעת-הדעת או המעשה במילוי תפקידו, או למען מילוי תפקידו, כחבר .״ ואולם סעיף 1 (א1) לחוק החסינות ממשיך וקובע, כי ״מעשה לרבות התבטאות, שאינם אקראיים, של חבר שיש בהם אחד מאלה, אין רואים אותם, לעניין סעיף זה, כהבעת דעה או כמעשה הנעשים במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו כחבר