עבודה אקדמית מחנק אשראי, כלכלה מוניטרית (עבודה אקדמית מספר 8063)
39 עמודים
עבודה אקדמית מספר 8063
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי מחנק האשראי במשק?
תוכן עניינים
מבוא
שאלת המחקר
סקירת ספרות
מחנק האשראי במשק
הבנקים מתעקשים: האשראי דווקא גדל
שיעורי הריבית כמעט כפולים
היעדר תחרות לבנקים
תוכנית סיוע שלא מסייעת?
חוק מוסר התשלומים
מחנק האשראי לאור משבר הסב פריים
תגובת בבורסה בתל אביב
השפעת המשבר על שוק העבודה
יציאה מהמשבר
לקחים מהמשבר
השפעתו של המשבר על הבנקים בישראל
מדיניות מתן אשראי
רקע תאורטי
תאוריית החוסן של המערכת הבנקאית
תאוריות בקשר לריווחי הבנקים
שיטת המחקר
מתודולוגיה
גישות למחקר האיכותני
ממצאים
האמון הציבורי בבנקים
פעילות בנק ישראל
הגדלת יתרות המט"ח על ידי בנק ישראל –
סיכום מסקנות והמלצות
המלצות: מה צופן בחובו העתיד?
מחנק אשראי בלועזית: credit crunch הוא:
1. תקופה שבה הכסף יקר בשל מדיניות של הבנק המרכזי ויש קושי להשיג הלוואות מבנקים ומוסדות כספיים אחרים. חנק אשראי במגזר העסקי לא יכול שלא לגרום להרעה משמעותית במאזניהן של פירמות שבהן רשומות התחייבויות בהיקף גדול מאוד לבנקים, אם אין נכסים תואמים כנגד החובות
2. משבר שנוצר בשל הפסדים של חברות למתן אשראי, בעיקר בנקים וחברות הנותנות שירותי מימון שונים, שנתנו אשראי זול, כלומר הלוואות בתנאים לא-כלכליים ללווים בעלי סיכון גבוה. כתוצאה מכך הבנקים מקשים את תנאיהם למתן הלוואות והדבר גורם להאטה כלכלית המגדילה את מספרם של אלה שאינם יכולים לעמוד בהתחייבויותיהם וחוזר חלילה.
935 מיליארד שקל - זה היקף תיק האשראי של הבנקים למשק נכון לעכשיו אלא שהנתון הזה, שבולט בין עמודי דוח בנק ישראל האחרון, לא מרשים במיוחד את העסקים הקטנים. זאת, על אף שלפי אותם נתונים, אשתקד חלה עלייה חדה בשיעור של 18% בהיקף האשראי שהעמידו הבנקים לעסקים הקטנים והזעירים, כך ש-43% מסך האשראי הופנו לעסקים הקטנים והבינוניים.
לטענת התאחדות התעשייה ובתי המלאכה, המייצגת את מגזר התעשיינים הקטנים, ניתוח מעמיק של הנתונים שמובאים בדוח חושף תמונה שרחוקה מלהיות ורודה, והנתונים עצמם מוצגים באופן מטעה, שמסתיר מחנק אשראי וקשיי מימון.[1]
לטענת ההתאחדות, היקפי האשראי שקיבלו העסקים הזעירים, שהם הרוב הגדול של העסקים בישראל אך מנהלים מחזורים של פחות ממיליון שקל, צורפו להיקפי האשראי שניתנו לעסקים גדולים יותר וכאלה שמגלגלים עד 50 מיליון שקל בשנה, כך שאין פלא שלפי דוח בנק ישראל הכול כאן פורח וצומח: "ככל שההגדרות רחבות יותר, הנתונים יפים יותר. זה הטריק", אומרת ליאת גור, מנכ"לית משותפת בהתאחדות התעשייה והמלאכה. "בנק ישראל מגדיר עסק זעיר ככזה שמקיים מחזור שנתי שהיקפו עד 10 מיליון שקל ועסק קטן הוא כזה שמנהל מחזור של עד 50 מיליון שקל. הבעיה היא שהרוב המוחלט, 90% מכלל העסקים בישראל, הם כאלה שמקיימים מחזור שנתי של עד מיליון שקל, ומכאן, חלקם בכלל האשראי שניתן על ידי הבנקים ב-2016 מתוך כל ה-935 מיליארד שקל, הוא רק 13%. הכול בגלל הגדרה", טענה.[2]
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
Park, B.U., Simar, L. & Zelenyuk, V. (2020) "Forecasting of recessions via dynamic probit for time series: replication and extension ". Empirical Economics 58, 379–392