סמינריון התמודדות נכים עם מוגבלותם מבחינה גופנית ונפשית (עבודה אקדמית מספר 8106)
60 עמ'.
שאלת מחקר:
האם קצבאות הילדים בישראל מעודדות יותר ילודה?
תוכן עניינים:
תוכן עניינים 1
מבוא 2
שאלת מחקר 3
ביטחון סוציאלי לילדים 4
חקיקה בתחום הרווחה 5
הקצאת משאבים לרווחת ילדים ונוער 6
ההוצאה לשירותי תיקון לנוער 7
קצבאות המוסד לביטוח לאומי 8
סקירה ספרותית והיסטורית 11
התפתחות הביטחון הסוציאלי לילדים ומדיניות הרווחה 11
קצבות הילדים בישראל בין השנים 1975 – 1959 14
מדיניות הרווחה 16
מודעות חברתית ופעילות למען רווחת ילדים ונוער 20
ילודה, המאפיין הדמוגרפי וקצבאות הילדים 22
חרדיים 28
בדואים 29
דיון, מסקנות וסיכום 32
ביבליוגרפיה 34
עבודה זו תעסוק בנושא החשוב בשיח האקדמאי בישראל ובעולם - ביטחון סוציאלי וקצבאות ילדים.
בחמישים השנים הראשונות לקיומה התפתחה ישראל כמדינת רווחה, שלקחה על עצמה את המחויבות לדאוג לרווחה של אזרחיה, ובמיוחד להבטיח איכות חיים סבירה לאוכלוסיות החלשות והפגיעות ביותר בישראל[1] .המחויבות החברתית של המדינה באה לידי ביטוי בהקדשת נתח גדול ביותר של התקציבים הממשלתיים לשירותים חברתיים שונים וביניהם תקציבים לקצבאות וביטחון סוציאלי לילדים[2]. הקדשת נתח גדול ביותר של תקציבים ממשלתיים לשירותים חברתיים שונים כגון ביטחון סוציאלי לילדים מהווה מקור מרכזי וחיוני למימון מערכת מסועפת של שירותים הכוללים הן תשלומי העברה והן שירותים קונקרטיים[3]. בוצעה בישראל חקיקה חברתית רחבה הכוללת הן את חוקי הביטוח הלאומי המספקים תשתית חוקית למערכת המסועפת של הקצבאות המשולמות למשפחות בעלות ילדים, והן חוקים המבטיחים שירותים קונקרטיים המיועדים להגן על אוכלוסיות פגיעות כמו ילדים ובני נוער בסיכון[4]. החקיקה החברתית הרחבה המחייבת אספקת שירותים לאוכלוסיות שונות היא אחד הביטויים הבולטים ביותר למחויבות המדינה לרווחת אזרחיה. במדינת הרווחה בולט בין ארגונים אלה חלקם של ארגונים המשתייכים למגזר הממשלתי-ציבורי: משרדי ממשלה שונים (רווחה, חינוך, בריאות, קליטת עלייה, משפטים, ביטחון פנים) הפועלים הן ברמה הארצית והן ברמה המקומית, והרשויות המקומיות שבכל אחת מהן פועלים אגפי רווחה וחינוך. נוסף על ארגוני המגזר הציבורי פועלים בזירה החברתית מספר רב של ארגונים וולונטריים וארגונים פרטיים-עסקיים. השילוב המאפיין את מדינת הרווחה[5] של הוצאה ממשלתית גבוהה המנותבת ליעדים חברתיים, חקיקה חברתית רחבה, ופעילות ארגונים רבים, משתקף היטב במגוון הרחב של שירותים המסופקים לאוכלוסיות שונות. ילדים בישראל מקבלים את השירותים הבאים: קצבאות ילדים, מרכזי חירום, מרכזי קשר ילדים-הורים, משפחתונים, מועדוניות, פנימיות יום, ייעוץ וטיפול, משפחות אומנה ופנימיות[6].
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
בן שלום, י'. "יישום זכויות – המקרה של יישום זכויות ילדים ונוער בישראל", עבודה לקבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת חיפה, פברואר, 10-44
בן שלום, י'. בר צורי ר', "מדיניות רווחה לילדים ונוער", מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים, איי מאי
גל, ג'. ובן-אריה, א. "מדוע, בעצם, כל כך הרבה ילדים עניים בישראל?"מפנה, 23, 15-10.