עבודה בנושא הפקעת קידושין. דיני נישואין (עבודה אקדמית מספר 8250)
26 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 8250
תוכן עניינים
מבוא
הפקעת קידושין למסורבות גט תוך התמקדות במאמרו של פרופ' ברכיהו ליפשיץ
משפט עברי
הפקעת קידושין
ההדדיות בקידושין
ההדדיות בגירושין
גירושין מדעת האשה בלבד
טענת "מאיס עלי" (מחלוקת ספרדים ואשכנזים)
הרי"ף והרמב"ם
הרא"ש
מרן
קידושי טעות
סוגיות התלמוד בהפקעת קידושין
נימוקי ההפקעה
הפקעות אחרי תקופת התלמוד
סיכום ודעה אישית
ביבל'
הפקעת קידושין נתפסה כצעד רדיקלי אך דבר זה נעשה במקרים בהם נאמר: "הוא עשה שלא כהוגן, לפיכך עשו עמו שלא כהוגן". פתרון זה הכרחי במקרים בהם יש קושי לסדר גט יכריז בית הדין שהנישואין בטלים מלכתחילה[1].
הפקעת קידושין לפי ההלכה נזכרת במס' מקומות בגמרא. הפקעת קידושין מבוססת על העיקרון לפיו "כל המקדש על דעת חכמים מקדש". זו גם הסיבה שבטקס הנישואין אומר החתן לכלתו "הרי את מקודשת לי כדת משה וישראל". אי לכך, כשם שהקידושין בוצעו ע"י הרבנים הם גם יכולים להפקיע אותה בעת הצורך.
המקרים הנזכרים בגמרא בקשר להפקעת קידושין הינם מקרים מיוחדים בלבד שבהם קידש הבעל את האישה בניגוד לרצונה או במצבים בהם החליט על מתן גט והתחרט.
בימינו קיימת מחלוקת בנוגע לנושא, השאלות הנשאלות לגבי הנושא הינם- באילו מקרים ניתן להפקיע נישואין? ובכלל, איזו יש לרבנים בימינו זכות להפקיע נישואין?
דוגמה טובה למחלוקת ניתן לראות במקרה שאירע בתחילת המאה ה- 12 בגרמניה:
נערה מהעיר קלן שהסכימה להינשא לצעיר מסוים אך התחרטה מהסכמתה וביקשה להינשא לצעיר אחר, בחיר ליבה. בעוד הנערה ובחיר ליבה עומדים תחת החופה, הגיעו למקום קרובי משפחתו של הצעיר הראשון אשר היו נחושים להציל את כבודו שנפגע תחת ביטול האירוסים. קרובי משפחת הצעיר הפגוע זרקו לעבר הנערה חפץ, ומבלי שהצליחה להבין מה עובר הם אמרו בנוכחות עדים "הרי את מקודשת לפלוני". הוריה של הנערה, אשר מיד הבינו את משמעות הדבר קראו לעברה "זרקי את הקידושין מידך!" והיא עשתה כדבריהם. וכן, מיד לאחר שוך הרוחות קיים הרב את טקס הקידושין בינה לבין בחיר לבה.
בעקבות המקרה עלתה השאלה האם נישואיה לצעיר הראשון, אשר הושגו במרמה על ידי בני משפחתו, תקפים או לא. התשובה לכך, אינה פשוטה כל כך. החכמים באותו תקופה נחלקו לדעות שונות;
באותו מקרה רצו חכמי ורמייזא ושפיירא להפקיע את קידושי הראשון ללא גט, כדין הגמרא, משום שנעשו שלא כהוגן.אך, חכמי מגנצא טענו לעומתם, כי אין בכוחם להפקיע את הקידושין כשם שעשו חכמי התלמוד. בסופו של דבר, אבי הנערה שיחד את הבחור הראשון ע"מ שייתן לנערה המסכנה גט, ולאחר מתן הגט שבה ונישאה לבחיר ליבה[2].
במשך מאות בשנים היו מקרים בודדים בלבד בהם הופקעו קידושין. לרוב הפקעת קידושין שומש במקרים של קידושי מרמה, קידושין מפוקפקים, או מקרים שבהם רצו לפתור בעיה קשה כגון ממזרות, והשימוש בהפקעת קידושין נעשה באמצעות תקנות מקומיות (רבני המקום לקחו על עצמם את הסמכות להפקיע את הקידושין).
בכל מקרה פתרונות אלו לא נתפסו כמוצא שגרתי לפתרון בעייתן של נשים עגונות או מסורבות גט, אף על פי שישנם בתי דין בארצות הברית שבחרו להשתמש בהפקעת קידושין כאמצעי לגיטימי לפתרון בעיית עגונות ומסורבות גט.
ביבליוגרפיה לדוגמא:
אבישלום ווסטרייך הפקעת קידושין במקורות התלמודיים לשורשיו של פולמוס חדש ישן" סידרא – כתב עת לחקר ספרות התורה שבעל פה, כז
ד"ר שי ווזנר, כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש, דיני ישראל כרך כו , כ"ז , תשנ"ח