סמינריון העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם (עבודה אקדמית מספר 8437)
29 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 8437
השאלה המחקרית:
תופעת העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם- האם בתופעה יש משום פגיעה בשיוויון ויצירת הפליה בקרב העובדים?
תוכן עניינים
מבוא
הרקע להתפתחות קבלני כוח אדם והסיבות העיקריות להתתפתחות
השאלה המחקרית
פס"ד הרשקוביץ
פסק-דין קיפניס – אגד
פס"ד חסן עליאה אלהרינאת – כפר רות ופס"ד חברת הבניה של הקיבוץ הארצי
האם מוצדק לראות במעסיק דרך קבלן כ"א מעביד?
היבטים שליליים הנובעים מתבנית העסקת עובדים באמצעות חברות כוח אדם
כרסום הזכויות והחובות של מעמד העובד
העסקה דרך חברות כוח אדם היא הרעה בתנאי העבודה והעדר מידתיות
העסקה דרך קבלן כ"א - היעדר תום-לב ובניגוד לתקנת הציבור
שאלת זהות המעביד והשפעתה על העובדים המועסקים בדפוס העסקה זה
סיווג חוזה העבודה האותנטי
הקבלן כשלוחו של המשתמש
מודלים המסבירים את ההשלכות והשפעה על הארגון בהעסקת עובדי כוח אדם
חוזה עבודה מכוח התנהגות
חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח אדם- מתנגדים ותומכים בחוק –לאור ראיה בו כהסדר שלילי
צורות העסקה באמצעות קבלני כוח אדם
פסיקה עדכנית
סיכום והצעה לרפורמה
ביבליוגרפיה
הרקע להתפתחות קבלני כוח אדם והסיבות העיקריות להתתפתחות
תופעת העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם נולדה על רקע השינויים בתחומי הכלכלה ובמערכת יחסי העבודה שהיינו עדים להם במחצית השנייה של המאה העשרים. האתגרים שהתפתחויות אלה הציבו בפני מערכת יחסי העבודה הצריכו חשיבה יצירתית לפתרונם. מהצד האחד – המעבר לכלכלה גלובלית חייב ארגונים תעסוקתיים להתייעל, להתגמש ולהוזיל את עלות העבודה; המעבר לארגונים תעסוקתיים שטוחים ורזים ולניהול וירטואלי הצריך גמישות ניהולית על-מנת לבצע את הליך ה-downsizing המתחייב מהשינוי המבני, ולצמצם בתוקף כך את מצבת כוח האדם[1]; הגבלות שהוטלו בשירות הציבורי על תקנים ומשרות הביאו את העומדים בראשו לאיתור פתרונות חלופיים לאספקת השירותים לציבור, ועוד. מהצד האחר – כוחם המאורגן של העובדים; מעמדם האיתן של האיגודים המקצועיים; מרקם ההסכמים הקיבוציים שהבטיחו לציבור העובדים שכר ותנאים נלווים מעל לסטנדרד המינימלי, קבעו זאת במסגרת סולם שכר סביר ששמר על תחושת הסולידריות החברתית בין העובדים, והגבילו את פררוגטיבת המעביד לפטר עובדים כרצונו – כל אלה עמדו בדרכם של המעסיקים שתנאי העבודה במפעליהם הוסדרו בצורה מאורגנת, ומנעו מהם באופן חד-צדדי להוזיל את עלות העבודה, להרחיב את פערי השכר, או להחזיר לעצמם את פררוגטיבת הניהול. מעסיקים שתנאי העבודה בארגוניהם הוסדרו בחוזים אישיים יכלו לבצע השינויים הנדרשים בצורה ישירה ולא נזקקו לשנות מהרגלם.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
ר' בן-ישראל, א' גלין "מיהו 'מנהל' בעידן שנות האלפיים" שנתון משפט העבודה ו () 121, 127 ואילך.
נ' כהן, "ה'שוויון' מול חופש החוזים", המשפט א 131, 135.
א' ברק , חוק השליחות (כרך א) 430.
ד' פרידמן, נ' כהן חוזים (כרך ב) 868-867.
ד' פרידמן, "יסודות בדיני עשיית עושר ולא במשפט לאור החקיקה הישראלית החדשה", עיוני משפט ח 22, 45-44.
ר' קוטלובסקי "כל מה שרצית לדעת על אאוטסורסינג" סטטוס 52.