הגדרה שביעות רצון מעבודה (עבודה אקדמית מספר 8439)
11 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 8439
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי שביעות רצון מעבודה?
למרות העניין הגדול בשביעות רצון או אי שביעות רצון מעבודה הידע שלנו לגבי תופעה זו לא גדל ב30 שנה האחרונות. ניתן לטעון כי סיבה עיקרית לכך היא בשל תפיסה לא רשמית משתבעת של פסיכולוגים בנושא. התנהגות זו נקראת "מתאם ללא הסבר". הגישה הנוכחית לנושא של עמדות לגבי עבודה מדגישה גישה יותר מושגית לבעיה. על ידי שימוש ב"תאוריה הריגשית" של Branden כנקודת מוצא, מושג של סיפוק, אי סיפוק, ערך, רגש והערכה של יחסי הגומלין של המערכות יחסים. התיאוריה הנוכחית של שביעות רצון מעבודה בנויה על בסיס תאוריות קודמות. ניתן לראות במחקר מידע המדגים שביעות רצון אשר מבוסס על התאוריה הנוכחית. נושאים אחרים אשר נידונים הם: היררכיה של ערכים, הדינאמיקה של מאפייני הערכים, שביעות רצון באופן כללי, תאוריית "שני הגורמים" של Herzberg, ערכים ומדידה של שביעות רצון והערכים הרציונלים והלא רציונלים.
תחום חקירת שביעות רצון ועבודה היה בנסיקה חל מנות ה30, אך עדיין הבנתנו לגבי הסיבות של ביעות רצון מעבודה נותרו נסתרות. אפילו לסיבה לשביעות רצון אינה ברורה האם היא משויכת לגורמי העבודה עצמה או האם היא תלויה בעובד ללא קשר לעבודה.
סקירה של עבודתו של אדווין על הנושא עד כה: אדווין חקר את הקורלציה של הנאה ממשימות ושביעות רצון. בעת המחקר מרבית התוצאות לא הראו קשר חזק או אפילו כל קשר , בחלק מן הניסויים, בין שני המשתנים. לעומתו מדענים אחרים הראו תוצאות שתאמו את ההנחה כי ישנה קורלציה כזו ובחרו לחקור בשיטת ה"מתאם ללא הסבר". כלומר, תיאור של ממצאים כפי שהם התרחשו ללא חיפוש הסבר למדוע הם התרחשו. נטייה זו מוצגת בעיקר בשיטת חקירתו של סקינר, אשר אף ציין כי מניעים אינם מעניינים אותו. כלומר ישנה התעלמות מוחלטת מהיבט חשוב של יכולת המחשבה של אדם לפני ביצוע פעולה מסויימת!
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)