עבודת גמר "חוזה לך ברח", ניתוח שיר של חיים נחמן ביאליק (עבודה אקדמית מספר 8594)
16 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 8594
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי ניתוח השיר חוזה לך ברח?
תוכן עניינים
"חוֹזֶה לֵךְ בְּרַח" ביטוי תנ"כי
חוזה לך ברח / חיים נחמן ביאליק
השיר "חוזה לך ברח" נע בין שני קטבים מנוגדים: עקשנות והתמדה מצד אחד ואכזבה מצד אחר. בדיקה של מקום השיר ברצף השירים, שכתב ביאליק באותה תקופה, עשויה להבהיר את מצבו הנפשי ואת הרגשתו של המשורר.
"חוזה לך ברח" נכתב בשנת 1910, בתקופה של מצוקה אישית וציבורית. באותם ימים היה ביאליק שרוי במצב-רוח מדוכדך ומיעט לכתוב שירים. בציבור היהודי היתה אווירה של מבוכה ורפיון, פעילות-סרק של עסקנים ופילוג בין תנועות שונות. על רקע זה התפתחה הרגשה כללית של ייאוש וחידלון, וביאליק חש כאילו אין לו עם מי לדבר, וכי בזבז את כוחות הנפש שלו בפנייה אל ציבור שאין לו שפה משותפת איתו. לכן הוא מבקש להשתחרר מהייעוד שקיבל על עצמו בשנים קודמות, ייעוד של משורר-נביא, ולשוב אל עצמו – אל העולם האישי הראשוני שלו. שם, הוא מאמין, ימצא תיקון למשבר שהוא שרוי בו.
אווירת הייאוש בשיר דומה לאווירת הייאוש, המצויה בשירים נוספים שכתב ביאליק באותה שנה. המשורר הביע את אכזבתו מאירועי התקופה ומתגובת הקהל. כאשר חש שאין הקהל מעוניין עוד בשירתו, הסיק מכך שמוטב לו לשוב אל עולמו הפרטי, אל עולם הטבע של ראשית ימיו. השיר משקף את ההתלבטות בין הרוח הנבואית המפעמת בו לבין התחושה שנבואתו זו שייכת לעולם הפרטי שלו, ולה הוא צריך להתמסר.
ההשוואה המתבקשת בין המשורר לבין הנביא עשויה להתפרש לשני היבטים:
א. המשורר נוהג ביהירות וביתר חשיבות עצמית אם הוא סבור שמעמדו מקביל למעמד הנביא. לפיכך, אין מפתיע שהציבור דוחה אותו.
ב. מעמדו של המשורר אכן מקביל למעמדו של הנביא. דבריו הנם דברי בשורה בעלי ערך רב ובשל כך, שיריו כאשר הם בבחינת נבואות זעם מטילים פחד ואי-נחת על השומעים המבקשים למנוע ממנו להוכיח אותם על רעתם. [1]
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
כהן נ'. משפטים ומילים, הוצאת משכל (2023)
עוזי רמון, 'סמל החרבה בשירת ביאליק', בתוך: עוז נפש נפלא, כתבים ורעיונות, עוזי רמון. הוצאה עצמית, ניסן תשפ"א, 2021.
זיוה שמיר, אבני ח"ן: מאוצרות לשונו של ביאליק, תל אביב: ספרא, 2020.