עבודת גמר ספרות פסיכולוגיה, פסיכואנליזה פרויד, סיפור גראדיווה וילהלם ינסן, חלומות, גשטלט, תיאורית המידע, תיאורית ראשוניות הרגש (עבודה אקדמית מספר 8600)
27 עמודים
עבודה אקדמית מספר 8600
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי בספרות ופסיכולוגיה : פסיכואנליזה של פרויד לסיפור גראדיווה?
תוכן עניינים
מבוא
רקע תיאורטי
1.פסיכואנליזה
- 1. הפסיכואנליזה כתאוריה דחפית
- 2. התיאוריה המינית הפרוידיאנית
2.פסיכואנליזה ואמנות
- 1. תיאורית הגשטלט
- 2. תיאורית המידע
- 3. תיאורית ראשוניות הרגש
3.פסיכואנליזה וספרות
1. מונח "המאוים" בספרות בחקר הפסיכואנליזה
2. חלומות והתגשמותם
3. מוש הדז'ה-וו בראי "המאוים"
4."גראדיווה"-חלום מול מציאות
5.סיבת התעניינות פרויד בסיפור גראדיווה
סיכום
ביבליוגרפיה
עבודת מחקר זה עוסקת במפגש בין הספרות והפסיכואנליזה מהזווית המיוחדת של פרויד, בחרתי להתמקד באופן ניתוחו של פרויד לסיפור גראדיווה של וילהלם ינסן, סופר ומחזאי גרמני מהמאה ה- 20. גראדיווה הוא סיפור שרובו חלום המשולב במציאות, את הסיפור שאב הסופר להנאת עצמו מכוח דמיונו. מדובר על ארכיאולוג צעיר ששמו נורברט האנולד, שמוצא בבית מסחר עתיקות ברומא תמונת תבליט של אישה ותולה העתק ממנו בחדרו אשר באוניברסיטה בגרמניה. האנולד לא יודע להבהיר לעצמו מה קוסם לו בנערה שאותה הוא מכנה גראדיווה, מקץ זמן מה נוסע האנולד לאיטליה ושם הוא פוגש ברחובות פומפי נערה הנראית בהילוכה כגראדיווה (מן התבליט שלו). האנולד ממשיך להיפגש עם הנערה, ומסיפוריו היא מבינה שהוא חי בעולם של תעתועים. היא אינה מתריסה נגדו ולאט לאט היא עוזרת בהחלמתו, האנולד עובר תהליך של התפתחות הדרגתית המלווה בחלומות חרדה. בסופו של התהליך מבין האנולד כי נהייתו אחרי גראדיווה קשורה מלכתחילה לזואה (הנערה שפגש) והיא זו "הזוהרת בהילוכה", האנולד וזואה הופכים לזוג, סוף טוב הכול טוב. (טיקוצקי)
מסתו של פרויד סביב "המאוים"(Das Unheimlich) שפורסמה בשנת 1919 השפיעה רבות על חקר הפסיכואנליזה והספרות וכן על דיסציפלינות אחרות בהן פילוסופיה, סוציולוגיה, אמנות, קולנוע ועוד. ניתוחו הפסיכואנליטי של פרויד לסיפורי של ינסן בא להדגיש את השתלטותו של העולם הפנימי של האדם על העולם החיצוני, העולם הפנימי הוא חזק יותר ומשכנע יותר עד כדי כך שהגיבור עצמו אינו מצליח להבדיל בין מציאות לבין חלום.
פרויד טוען אין מקריות בין הסיפור לבין חייו של הכותב, הסיפור של גראדיווה של ינסן משקף את החוויות הפסיכולוגיות שהניעו אותו לכתיבת סיפור זה. הכתיבה הספרותית היא בעצם חלום או דמיונות שהכותב יוצר בהן מציאות שמושכת הקורא לעולמות שזורים ומלאי דמויות. הדמיונות והחלומות לא באים יש מאין, אלא מהתת מודע של הסופר , ולפי פרויד הכתיבה היא סוג של שיקוף לפנימיות הפסיכולוגית של האדם הכותב.
במחקר זו אנסה לבדוק את הקשר בין הפסיכואנליזה לבין הספרות והאומנות, ומה הקשר בין הסיפור גראדיווה של ינסן לבין הניתוח הפסיכו-אנליטי של פרויד, וכיצד פרויד המייצג את הפסיכו-אנליזה מבין את הקשר בין תחום זה לבין האמנות והספרות? וגם לנסות לענות על השאלה: מה גרם לפרויד להתעניין דווקא בסיפרו של ינסן? ומה משך אותו בסיפור?
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
גדעון טיקוצקי, בחיים ובספרות, סדרת ספרי פרס בהט, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה וידיעות אחרונות - ספרי חמד.
בן–דב ניצה "קוראים לך הפריזאית: קשרים וקשרי קשרים בין תרה של צרויה שלו ל'גרדיווה' של וילהלם ינסן", בתוך קשת החדשה 20, רבעון לספרות עיון וביקורת, עמ' 98-91.