עבודת גמר יחזקאל פרק לג, חזרה בתשובה, צופה, ירושת הארץ, נבואה ניתנה לשוטים (עבודה אקדמית מספר 8605)
18 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 8605
תוכן עניינים
1 יחזקאל פרק ל"ג
1.1 חלוקת הפרק לנושאים:
1.2 פסוקים א' - ו' - תפקיד הצופה במלחמה
1.3 פסוקים ז' - ט' - יחזקאל הוא צופה לבית ישראל ואחריות העם מוטלת עליו
1.4 פסוקים י' - י"א - יאוש מחמת החטאים
1.5 פסוקים י"ב - כ' - הפתרון: חזרה בתשובה
1.6 פסוקים כ"א - כ"ב - הפליט בא
1.7 פסוקים כ"ג - כ"ד - טענת העם בזכות לירש את הארץ
1.8 פסוקים כ"ה - כ"ט - תשובת ה' לטענתם ופירוט עונשם
1.9 פסוקים ל' - ל"ג - חוסר אמון הבריות בדברי הנביא
יחזקאל פרק ל"ג
חלוקת הפרק לנושאים:
- א' - ו' - תפקיד הצופה במלחמה
- ז' - ט' - יחזקאל הוא צופה לבית ישראל ואחריות העם מוטלת עליו
- י' - י"א - יאוש מחמת החטאים
- י"ב - כ' - הפתרון: חזרה בתשובה
- כ"א - כ"ב - הפליט בא
- כ"ג - כ"ד - טענת העם בזכות לירש את הארץ
- כ"ה - כ"ט - תשובת ה' לטענתם ופירוט עונשם
- ל' - ל"ג - חוסר אמון הבריות בדברי הנביא
פסוקים א' - ו' - תפקיד הצופה במלחמה
פסוק א' - "ויהי דבר ה' אלי לאמר."
פסוק ב' - "בן אדם, דבר אל בני עמך ואמרת אליהם: ארץ כי אביא עליה חרב, ולקחו עם הארץ איש אחד מקציהם, ונתנו אותו להם לצופה."
בן אדם, דבר אל בני עמך ואמרת אליהם: אם תהיה ארץ שתדע כי אביא עליה אנשי חרב לבוא להלחם בה, ולקחו עם הארץ =אז יקחו יושבי הארץ הזו איש אחד מקציהם =מביניהם ונתנו אותו להם =ושמו אותו עליהם לצופה. [צופה הוא אדם שעומד במגדל ומזהיר את האנשים אם סכנה מגיעה. ראינו את המושג "צופה" כבר מקודם בפרק ג'.]
פסוק ג' - "וראה את החרב באה על הארץ - ותקע בשופר והזהיר את העם."
וראה =וכאשר יראה הצופה את אנשי החרב באה =באים על הארץ - ותקע =אז הוא מיד יתקע בשופר והזהיר =וכך הוא יזהיר את העם.
פסוק ד' - "ושמע השומע את קול השופר ולא נזהר, ותבוא חרב ותקחהו - דמו בראשו יהיה!"
ושמע השומע =מי שישמע את קול השופר ולא נזהר =ובכל זאת הוא לא נזהר לשמור את נפשו, ותבוא חרב ותקחהו =ולכן הוא נהרג - דמו בראשו יהיה! =זה שהוא מת זו אשמתו והצופה לא אשם בכך כי הוא עשה את שלו!
פסוק ה' - "את קול השופר שמע ולא נזהר - דמו בו יהיה, והוא נזהר - נפשו מילט."
והסיבה לכך שהאשמה נופלת עליו היא כי את קול השופר שמע ולא נזהר - ולכן דמו בו יהיה, והוא =אבל אם הוא היה נזהר - נפשו מילט =הוא היה בורח מהאויב.
פסוק ו' - "והצופה כי יראה את החרב באה, ולא תקע בשופר, והעם לא נזהר, ותבוא חרב ותיקח מהם נפש - הוא בעוונו נלקח, ודמו מיד הצופה אדרוש."
והצופה =אבל הצופה כי =אשר יראה את אנשי החרב באה =באים, ולא תקע בשופר כדי להזהיר את העם, וכתוצאה מכך העם לא נזהר לשמור את נפשו, ותבוא חרב ותיקח מהם נפש =ויבואו אנשי החרב ויהרגו אחד מיושבי הארץ - הוא =אותו אחד שנהרג ע"י אנשי החרב בעוונו נלקח =בגלל חטאיו הוא מת ודמו מיד הצופה אדרוש =ואת הצופה אעניש על כך. הערה: למה הצופה צריך להיענש? הרי בכל אופן מי שמת מת בגלל חטאיו ולא בגלל הצופה? תשובה: זה לא משנה! על הצופה מוטלת אחריות להזהיר את כל העם. כל העיקרון הוא שהעם בחר בו ובוטח בו ושיקולים של המצב האישי של כל אחד ואחד ביחס לה' לא אמורים להכנס בכלל לעסק. רד"ק
פסוקים ז' - ט' - יחזקאל הוא צופה לבית ישראל ואחריות העם מוטלת עליו
פסוק ז' - "ואתה בן אדם, צופה נתתיך לבית ישראל, ושמעת מפי דבר והזהרת אותם ממני."