עבודת סיכום "אני שומע משהו נופל" - נתן זך, ניתוח שיר, מטפורה, דימוי, מבנה השיר, אונומותופאה, מצלול, אנאפורה (עבודה אקדמית מספר 8684)
21 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 8684
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי שירו של נתן זך: אני שומע משהו נופל?
תוכן עניינים
ניתוח שיר: "אני שומע משהו נופל" נתן זך
מבנה השיר "אני שומע משהו נופל"
מטאפורה בשיר "אני שומע משהו נופל"
מיטונימיה בשיר "אני שומע משהו נופל:
סיכום השיר "אני שומע משהו נופל" נתן זך
"אני שומע משהו נופל": השיר בנוי בצורה מעגלית. המעגל החיצוני מכיל את ניסיונות האם להגן על בנה (א´ + ה´).
המעגל האמצעי מכיל את בעלי המקצוע המספקים את הסברם למצבו של האדם בעולם ( ב´ + ד´).[1]
המעגל הפנימי מכיל את השאלה היסודית שמעלה הנער – היא שאלת החיים והמוות – "מדוע?" (ג´).
כיחידה נפרדת, מחוץ למעגלים, עומד הבית האחרון המכיל את האמת המרה – אין נחמה!
בבית א´ – הדובר בשורה הראשונה הוא הרוח: "אני שומע משהו נופל, אמר הרוח". תחילה לא ברור מהו הרוח, אולם בשורה השניה מרגיעה האם את הנער (שלמעשה מופיע לראשונה רק בבית השלישי) –כאילו היתה זו רוח הנער השומעת את הנפילה ונבהלת. יתכן שהשימוש במילה "רוח" בשורה הראשונה מקבילה ל"שום דבר", כלומר ניסיון להפחית את משמעות הנפילה ולהעלים את השלכותיה. אפשרות זאת תיפסל בסוף השיר, כאשר יובהר כי הרוח, זו השומטת את התפוח, היא ייצוג כוח ההרס המטיל אימתו על האדם.
"אני שומע משהו נופל" הוא שיר לירי המתאר חוויה של איום וחרדה שמעליה מרחפת ההתוודעות הכואבת למוות. לכאורה מדובר באוסף מרכיבים שאין ביניהם קשר ברור: רוח, נאשם, רופא, מורה, תפוח וכו´. הקריאה הראשונה בשיר מעוררת מבוכה נוכח תיאור מציאות מעורפלת ולא ברורה המערבת תחומי דעת שונים (בית משפט, בית חולים, בית ספר), אשר המשותף לכולם הוא שבמקום להפיק תשובות ותובנות המבוססות על ידע וחוכמה, הם מתמצים בהשמעת מילים סתמיות וריקות. נוצרת ציפייה ששאלות קשות יזכו לתשובה, אך היא מיד נשברת בשל כישלון הדוברים השונים להסביר את המתרחש. כתוצאה מכך, נוצרת תחושה חזקה המציגה את הקיום האנושי כאבסורד – האדם נתון בעולם שרירותי, חסר סדר ובלתי-מובן. החיים נדמים לחומר שברירי, אשר קיומו או הכחדתו כלל אינם בידי האדם החלש, וגם לתרבות האנושית אין היכולת להסביר את נושא המוות ולספק כלים להתמודדות עמו.
"אני שומע משהו נופל" עוסק בהתוודעות לחוויית המוות וההכרה בו כיסוד קיומי מרכזי בחיי האדם. המסקנה העולה מן השיר היא שעל האדם נגזר לחיות בעולם אבסורדי, מעצם כך שלא ניתנה לו הבחירה להיוולד ובשל קוצר ידו להבין את פשר המוות. אותו אדם נידון לקיום שברירי ומעורער ובעמידתו הבלתי-נמנעת מול המוות הוא צפוי להיווכח שלעולם לא תהיה לו נחמה.
(בעבודה האקדמית כ-12 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
יגאל שוורץ, נועה שקרג'י, קציעה אלון (עורכים) "מילת הכבוד של הרחוב" 2019
ניסים קלדרון. "זך, נתן". בתוך :זיסי סתוי ופרופ' יגאל שוורץ (עורכים). לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים. זב"מ, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
ויזן י' "תולדות עמנו הן שירה אחת ארוכה וגדולה" דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ט', 2018
Butt, Aviva. “The Earlier Poetry of Natan Zach.” Poets from a War Torn World. SBPRA, 16-26