עבודת גמר סין לאחר מות מאו (עבודה אקדמית מספר 8693)
20 עמודים. עבודה מס' 8693
עבודה אקדמית מספר 8693תוכן עניינים
- 1 סין לאחר מותו של מאו שנות ה70 וה - 80
- 1.1 בשנות ה –80
- 1.2 מדיניות החוץ בשנות השמונים
- 1.2.1 בתחום הכלכלי
- 1.2.2 בתחום הפוליטי
- 1.2.2.1 היחסים עם ברה"מ
בשנת 1976 נפטרו שלושה ממנהיגי הרפובליקה העממית של סין. מאו הלך לעולמו בגיל 83 , צ'ו אן לאי, ראש הממשלה נפטר בגיל 78 וגו דה מראשי המפלגה נפטר בגיל 90. מיד לאחר מכן החל מאבק בין שלוש קבוצות פוליטיות:
השמאל הרדיקלי | הקבוצה המרכזית | הקבוצה הפרגמטית |
שמאל קיצוני שמרכזו היה בשנחאי. החברים בו: אלמנתו של מאו, ג'יאנג צ'ינג שעמדה בראש קבוצה שנקראה "כנופיית הארבעה", ג'אנג צ'ון צ'או ראש הועד המהפכני של שנחאי, סגנו ויאו וון יואן ואליהם חבר וואנג הונג וון שהיה אחד מחמשת הסגנים של היו"ר מאולענייני צבא. צעיר יחסית שעלייתו הייתה מטאורית. | בהנהגת מי שמונה על-ידי מאו לסגנו ולראש ממשלה גואו-פ'נג. | הקבוצה הפרגמאטית שאחד ממנהיגיה היה דנג סיאו פינג . הוא שימש כסגן ראשון לראש הממשלה ג' אן לאי, וכראש הממשלה בפועל בזמן מחלתו של ג'ו אן לאי. תחת השפעתו של דנג סיאו פינג עשתה סין את צעדיה הראשונים לעבר מודרניזציה. |
כנופיית הארבעה רצתה לתפוס בכוח את השלטון אחרי מותו של מאו,ואחד מצעדיהם הראשונים היה סילוקו של דנג סיאו פינג דנג מתפקידו באפריל 1976 לאחר שהואשם בעידוד "הפגנות אנטי מהפכניות" בכיכר טיינאמן שער השלום השמיימיעל ידי קבוצת השמאל של ג'יאנג צ'ינג. הם רצו לחסל את יריביהם הפרגמאטיים ולהחזיר את סין לעידן המהפכני הקיצוני. אבל, הם נכשלו ממספר סיבות:
- הצבא לא תמך בהם.
- הקבוצה הייתה מנוכרת מההמונים בגלל שיטות הטרור שהפעילה.
- הקבוצה קיימה אורח חיים "בורגניים" בזבזניים.
חברי הכנופיה הועמדו לדין על-ידי יורשו של מאו,ראש הממשלה, הואה ג'ואו פ'נג, והואשמו בכל תחלואי סין. גזר דינם היה מוות, אך הוא נדחה והם נשארו בכלא עד מותם.
דנג סיאו פינג, הפך לשליטה של סין ולאיש החזק בה. הוא עיצב תוכנית פיתוח לעשר שנים שכונתה בשם: "ארבע המודרניזציות" , שקבעה סדר חדש בחקלאות, בתעשייה, במדע וטכנולוגיה ובצבא.
בתקופה זו החלה תנועה חדשה שהונהגה על-ידי אינטלקטואלים ופעילי מפלגה שבקשו להוסיף לתוכנית המודרניזציה תחום נוסף דמוקרטיה.
- התנועה החלה לבקר את הממסד המפלגתי באמצעות עיתוני קיר, בתחילה בפקינג ואחר-כך בערים אחרות ובהם דרשו:
1. להפסיק לשלוח בעלי השכלה לחבלים מרוחקים לחינוך מחדש.
2. הם דרשו זכות למגורים.
3. זכות לעבודה חופשית לכל.