עבודת גמר "גבעולי אשתקד", ניתוח שיר חיים נחמן ביאליק (עבודה אקדמית מספר 8740)
13 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 8740
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי ניתוח השיר גבעולי אשתקד?
תוכן עניינים
נושאו של השיר "גבעולי אשתקד" שנוי במחלוקת. נראה שמדובר ביצירה אותה ניתן לסווג הן כשיר טבע, הן כשיר אישי שמרכזו אהבה, הן כשיר ארספואטי, הן כשיר לאומי וכן כשיר הגותי (פילוסופי). מוסכם על-ידי כל מפרשי השיר, שהעניין העיקרי הנדון בו הוא: כיבוש הישן על-ידי החדש.
הביטוי "גבעולי אשתקד" מזכיר את הביטוי "שלג ד'אשתקד" - דבר שנמחה וחלף ללא זכר, ובהשאלה: עניין שנשכח או שאיבד כל עוד ערך ומשמעות.
גבעולי אשתקד, אשר בבית א' "עוד... מתרפקים ותלויים", נידונים לבעירה בסוף השיר. מי שמבעיר אותם היא הילדה הקטנה - בת הגנן. השיר מופנה לנמענת כלשהי שזהותה איננה ברורה – יתכן שמדובר במישהי הקרובה ללבו של הדובר ("חמדת נפשי") ואולי הנמענת היא ציפור נפשו של הדובר עצמו המהרהר בינו לבין עצמו בעניין שמטריד אותו.[1]
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
כהן נ'. משפטים ומילים, הוצאת משכל (2023)
עוזי רמון, 'סמל החרבה בשירת ביאליק', בתוך: עוז נפש נפלא, כתבים ורעיונות, עוזי רמון. הוצאה עצמית, ניסן תשפ"א, 2021.
זיוה שמיר, אבני ח"ן: מאוצרות לשונו של ביאליק, תל אביב: ספרא, 2020.