עבודה על וייצמן, הנשיא חיים וייצמן, פועלו של חיים ויצמן - איש ציונות, מדען, פוליטיקאי ונשיא (עבודה אקדמית מספר 8947)
25 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 8947
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי פועלו של חיים ויצמן - איש ציונות, כימאי, פוליטיקאי ונשיא ?
תוכן עניינים
חיים ויצמן - הנהגה ברוח בריטית בזמן מלחמה עולמית
עבודה אקדמית זו תעסוק בנושא מרתק: חיים ויצמן - איש ציונות, כימאי. ויצמן היה ביוכימאי יליד רוסיה, מנהיג ציוני ומדינאי ישראלי שכיהן כנשיא ההסתדרות הציונית ומאוחר יותר כנשיא ישראל הראשון. הוא נבחר ב- 16 בפברואר 1949, וכיהן עד מותו בשנת 1952. היה זה ויצמן ששכנע את ממשלת ארצות הברית להכיר במדינת ישראל שזה עתה הוקמה. כביוכימאי, וייצמן נחשב ל'אב 'התסיסה התעשייתית. הוא פיתח את תהליך התסיסה של אצטון-בוטנול-אתנול, המייצר אצטון, n-בוטנול ואתנול באמצעות תסיסה חיידקית. לשיטת ייצור האצטון שלו הייתה חשיבות רבה בייצור דלקות נפץ קורדיט לתעשיית המלחמה הבריטית במהלך מלחמת העולם הראשונה. הוא ייסד את מכון המחקר זיף ברחובות, ישראל (שלימים קיבל את שמו מכון ויצמן למדע לכבודו). והיה מרכזי בהקמת האוניברסיטה העברית בירושלים[1].
בשנת 1899 הוענק לו תואר דוקטור בכימיה אורגנית. באותה שנה הוא הצטרף למחלקה לכימיה אורגנית באוניברסיטת ז'נבה. בשנת 1901 הוא מונה כעוזר מרצה באוניברסיטת ז'נבה. בשנת 1904 עבר להתגורר בבריטניה כדי ללמד במחלקה לכימיה באוניברסיטת מנצ'סטר כמרצה בכיר. הוא הצטרף לחברת קלייטון אנילין בשנת 1905 שם הציג בפניו הבמאי צ'רלס דרייפוס את ארתור בלפור[2]. מאוחר יותר זכה ויצמן לתהילה באמצעות עבודתו על תסיסת חיידקים והמשיך להיות הנשיא הראשון של ישראל.
ב -3 בינואר 1919, פגש ויצמן את הנסיך ההאשמי פייסל כדי לחתום על הסכם פייסל-ויצמן בניסיון לבסס את קיומה הלגיטימי של מדינת ישראל. בסוף החודש, ועידת השלום בפריס החליטה כי יש להפריד לחלוטין את המחוזות הערביים של האימפריה העות'מאנית ולהחיל עליהם את מערכת המנדטים שזה עתה נוצרה. ויצמן הצהיר בכנס כי "המטרה הציונית הייתה בהדרגה להפוך את פלסטין ליהודית כמו אנגליה אנגלית" זמן קצר לאחר מכן, שני הגברים הגישו את הצהרותיהם בפני הוועידה. ויצמן בירושלים 1920 (הרברט סמואל מימינו) לאחר 1920 הוא קיבל מנהיגות בהסתדרות הציונית העולמית, ויצר סניפים מקומיים בברלין וכיהן פעמיים (1920–31, 1935–46) כנשיא ההסתדרות הציונית העולמית. התסיסה בקרב האנטגוניזם הערבי לנוכחות היהודית בפלסטין גברה והתפרצה לפרעות. ויצמן נשאר נאמן לבריטניה, ניסה להעביר את האשמה לכוחות אפלים. בדרך כלל האשימו את הצרפתים בחוסר שביעות רצון, כשעושים לעזאזל לליברליזם הקיסרי. ציונים החלו להאמין שקיימת גזענות בתוך הממשל, שנשאר ללא פיקוח מספיק.
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
גולני מ., ריינהרץ י., האב המייסד: חיים ויצמן, ביוגרפיה, תל אביב: עם עובד, 2020
מלול ח', התרומה של חיים ויצמן למאמץ המלחמתי הבריטי, "הספרנים" הספרייה הלאומית, 2019.
Emmanuel Navon. The Star and the Scepter: A Diplomatic History of Israel, The Jewish Publication Society/University of Nebraska Press 2020
תח, חסינה (למעט סיכום)