עבודת גמר "על השחיטה", ניתוח פואמה של חיים נחמן ביאליק (עבודה אקדמית מספר 8957)
18 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 8957
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי ניתוח השיר על השחיטה?
תוכן עניינים
על השחיטה הוא שיר מאת חיים נחמן ביאליק משנת 1903, שנכתב מיד לאחר פרעות קישינב.
השיר נכתב על ידי ביאליק בה' באייר תרס"ג כתגובה רגשית ספונטנית, לאחר ששמע על פוגרום קישינב שהחל כשבועיים קודם לכן. לאחר מכן שהה במשך כשבועיים באזור כחלק מוועדה היסטורית שהוקמה לשם איסוף עדויות על מנת לברר את שאירע. לנוכח הטבח חש ביאליק תדהמה, אך גם כעס בשל אי הצדק שנעשה, דבר שבא לידי ביטוי גם בשיר עצמו.
בעקבות הטבח ובזמן שהותו בקישינב כתב ביאליק גם את הפואמה "בעיר ההרגה"[1].
שיר זה נכתב כאמור בעקבות פוגרום קישינב ברוסיה, 1903. השיר נכתב ממש מייד לאחר הפוגרום ולכן יש בו הרבה רגשות ולהט, אך חסרה בו פרספקטיבה, ראייה והבנה מעמיקה יותר של האירוע. - המבנה האופייני של ביאליק נשבר בשיר זה ויוצר מבנה אחר גם של חריזה, בכל הבתים השורה השישית אינה נחרזת. - הכותרת של השיר היא כותרת אירונית שכן היא חלק מהברכה שנאמרת לאחר השחיטה, אבל כאן בני אדם נשחטים.[1]
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
כהן נ'. משפטים ומילים, הוצאת משכל (2023)
מיכאל גלוזמן, חנן חבר, דן מירון, בעיר ההרגה: ביקור מאוחר במלאת מאה שנה לפואמה של ביאליק, הוצאת רסלינג, 2005
נורית גוברין, 'בעיר ההרגה' בדורה ולדורות, בתוך: 'קריאת הדורות. ספרות עברית במעגליה', כרך ג', הוצאת כרמל ואוניברסיטת תל אביב, תשס"ח/2008, עמ' 185 - 195