עבודת גמר פרשת דרייפוס, אנטישמיות נגד הקצין הצרפתי היהודי, אמיל זולא, הרצל (עבודה אקדמית מספר 8967)
30 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 8967
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי פרשת דרייפוס?
תוכן עניינים
מבוא.
רקע.
משפט דרייפוס.
פסק הדין
טיעונים של מחנות בעד ונגד דרייפוס.
העיתון האנטישמי "הדיבור החופשי".
המחנה שהיה בעד הקצין הצרפתי היהודי
בני משפחתו של דרייפוס.
בעד: אמיל זולא - אני מאשים.
תאוריות של צדק חברתי ביצירותיו של אמיל זולא.
מניעים של מחנה הבעד: כתיבת אני מאשים של זולא.
משפט חוזר.
מחנה הבעד: הרצל.
השפעת משפט דרייפוס על הרצל
טקס הורדת הדרגות של דרייפוס. האם זיכרונו של הרצל בגד בו?
סיכום.
ביבליוגרפיה
פרשת דרייפוס היא עלילה אנטישמית שהתרחשה בצרפת בה הואשם אלפרד דרייפוס, קצין בדרגת סרן, בריגול לטובת גרמניה. העיתון שפרסם זאת לראשונה היה עיתונו של האנטישמי אדוארד דרימון, "הדיבור החופשי". יש לציין שהיה זה בתקופה שהעם הצרפתי ביקש לנקום על התבוסה לגרמנים ב-1870.
ב־1894 חשף המודיעין של הצבא הצרפתי איגרת שנשלחה אל השגרירות הגרמנית בפריז, ובה פרוט של מסמכים צבאיים חסויים צרפתיים. המדובר בעצם במעשה ריגול והחשד נפל על אלפרד דרייפוס, שהיה היהודי היחיד ששירת במטה הכללי. דרייפוס הועמד לדין בבית משפט צבאי, אף על פי שלא היו ראיות ממשיות נגדו. בנוסף, לא נמסר להגנה כל חומר הראיות שהוצג לשופטים. במשפטו טען דרייפוס כי הוא אזרח נאמן לצרפת ודחה את אשמת הריגול. אולם, בפסק דינם קבעו השופטים כי הוא אשם ובגד בצרפת. הוא נדון למאסר באי השדים שמול חופי גואיינה הצרפתית לכל חייו. דרגותיו הצבאיות נשללו ממנו בטקס צבאי פומבי משפיל ב־5 בינואר 1895, בעוד הקהל שצפה בו זעק "מוות ליהודים".
העניין לא הסתיים בכך, מאחר שהיו שפעלו להוכחת חפותו של דרייפוס. תחילה פעל למענו אחיו מתייה דרייפוס, אליו הצטרף ברנר לאזאר, ובהמשך: אנטול פראנס, ז'אן ז'ורס ועוד. גם גורמים בצבא צרפת החלו לחשוד שמשהו אינו כשורה והבולט ביניהם היה קצין בשם פיקאר. התברר שבעל כתב היד של האיגרת הוא קצין אחר במטכ"ל בשם פרדיננד אסתרהאזי. קצינים בצבא צרפת, שידעו שדרייפוס חף מפשע, ואחרים , שידעו שהמדובר באסתרהזי, גבבו זיוף על גבי זיוף כדי להסתיר את האמת.
- פרשת דרייפוס חשפה עוינות עמוקה בין הימין אנשי צבא, אנשי כנסייה, קתולים - שהיו נגד דרייפוס לשמאל סוציאליסטים, רפובליקנים, פרוטסטנטים, ליברלים ויהודים - שתמכו בדרייפוס בצרפת. [1]
- התחזקות האנטישמיות המודרנית בצרפת וכישלון האמנציפציה, תוך שילוב רחב של הסתה בתקשורת. למרות שצרפת הייתה הראשונה שנתנה אמנציפציה ליהודים, הפרשה הוכיחה כי אין בהכרח תקווה שהאמנציפציה המושגת בחוק תהיה לאמנציפציה של ממש במובנה החברתי.
- הפרשה חוללה מפנה אצל בנימין זאב הרצל, שסיקר את המשפט ככתבו של העתון הווינאי "נויה פרייה פרסה". הרצל זועזע עמוקות מכך שהוטלה האשמת שווא על דרייפוס עקב היותו יהודי ומן הגל האנטישמי ששטף את דעת הקהל בצרפת. משפט דרייפוס היה אחד הגורמים שהביאו את הרצל להכרה בבעיית היהודים והבשילו בקרבו את רעיון הציונות המדינית.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
רוברט ויסטריך, אמת וצדק בפרשת דרייפוס : לזאר, זולא וקלמנסו, נדפס במשפט והיסטוריה
Robert L. Fuller, The Origins of the French Nationalist Movement, 1886–1914, Jefferson, NC: McFarland.