עבודת גמר עמדות מורים כלפי הוראת מדעים (עבודה אקדמית מספר 9273)
10 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 9273
מחקר זה יתמקד באוכלוסיית המורים המיישמים את נושא החקר על פי תכנית הביודע. תכנית זו, שמטרתה ליישם את הוראת ולמידת החקר, היא תכנית לימודים ניסיונית חדשה המציגה הסתכלות שונה על הוראת ולמידת החקר במסגרת לימודי הביולוגיה בבתי הספר התיכוניים בישראל. במסגרת התכנית, מתנסים התלמידים בביצוע של חקר פתוח בהנחיית המורה. תכנית זו יוצרת תנאי הוראה ולמידה שונים וגורמת לשינוי במעמדו של המורה בכתה. הפעלת התכנית גם מעלה קשיים בדרך ההוראה, בהם המורה לא נתקל בדרך ההוראה המסורתית. כיון שלמורים ישנו תפקיד מרכזי בתיווך בין תכנית לימודים ובין התלמידים, יכולתם של המורים להטמיע את הוראת החקר, ליישם את מטרות התכנית החדשה ולהנחות חקר פתוח תלויה במידה רבה בתפיסת החקר שלהם ובעמדותיהם כלפי החקר.
נושא החקר בהקשריו החינוכיים, מעסיק כבר כמה עשורים את העוסקים בחינוך המדעי. למרות שבעשור האחרון משמשת המילה "חקר" כמילה מרכזית בתיאור מאפייני הוראה ולמידת מדע טובים. אולם, נראה כי העוסקים בחינוך ובכללם מורים לא תמיד מפרשים נכונה את המילה. הם מאמינים כי היא מתייחסת כמעט לכל דבר שהם עושים Martin-Hanse.
השקפתו של שוואב (Schwab) על החקר מבוססת על תפיסתו את המדע כמורכב מתחומי דעת. שוואב טוען שבכל תחום דעת קיימות תבניות רעיוניות (conceptual structure) שקובעות את השאלות שתשאלנה, הנתונים שיאספו, הניסויים שיבוצעו ופרוש תוצאותיהם - זהו המבנה הסובסטנטיבי. בתוך התחומים של מבנה זה ישנו מבנה סינטקטי הכולל את התהליכים, השיטות הדרכים והקריטריונים הקובעים כיצד יבוצעו המחקרים, יאספו ראיות ויוסקו מסקנות. על פי זה טוען שוואב "חקר בהוראה אינו אלא כינוי כולל להרבה דרכי חקר קונקרטיות, כל אחת נובעת מחומר לימודים מסוים ומבוססת על הרעיונות הנתונים והשאלות האופייניים לחומר לימודים זה" (Schwab, עמוד 103).
באופן כללי, כאשר דנים במושג החקר המדעי, מתייחסים לדרכים השונות המאפיינות את עבודתם ודרכי חשיבתם של המדענים, כאשר הם באים לחקור את עולם הטבע הסובב אותם. כדי להציע הסברים חדשים למאורעות בטבע, משתמשים המדענים בידע שלהם הכולל תפיסות, עקרונות, תיאוריות וחוקים, בשילוב עם תהליכים מדעיים הכוללים העלאת שאלות, מהן נובעות השערות, מתוכננות חקירות בהן נאספים נתונים. בתהליך ניתוח הנתונים נאספות עדויות המאפשרות לענות על השאלות שהועלו ותומכות בהסברים קיימים או מציעות הסברים חדשים (Windschi). מודל חקר זה של בחינת השערות מוצג כתהליך לינארי וקרוי: "המתודה המדעית"....