עבודה על מיסגור מבצע עמוד ענן לעומת מיסגור תקשורתי של מבצע עופרת יצוקה, סיקור מבצעים ומלחמות (עבודה אקדמית מספר 9321)
19 עמ'
צור קשר ישיר עם עידו, כותב עבודה אקדמית ספציפית זאת בנייד:
052-8673055 או במייל עם בקשה לקבל חלק מהעבודה האקדמאית:
העבודה האקדמית עם מקורות ביבליוגרפיה עדכניים.
עבודה סמינריונית חדשה, לא נמכרה במאגר עבודות הסמינריון מעולם.
עבודת הסמינריון נבדקה ועברה הגהה אקדמית קפדנית לפי כללי הציטוט האחיד הנהוגים באקדמיה.
שאלת המחקר
מהם הההבדלים בין ההבנייה והמיסגור של מבצע "עמוד ענן" אל מול מבצע "עופרת יצוקה"?
תוכן
עיצוב העיתונות את הזירה הביטחונית- (הבניית מציאות). 6
תקשורת וצבא, שיקולים עיתונאיים. 8
התייחסות העיתונים המקוונים וואלה ו- ynet למסגור סביב שני המבצעים. 12
תמה: הרטוריקה של הטרור ואפיונו, 13
תמה התפיסה המשפטית והלגיטימיות של הלחימה, לשון 13
עבודה זו תבחן השאלה כיצד בא לידי ביטוי מיסגור מבצע עמוד ענן לעומת מיסגור מבצע עופרת יצוקה ?
משברים ומלחמות רבות פקדו את מדינת ישראל בעשרות השנים האחרונות. בכל אותם מצבי משבר וחוסר אונים מצאו עצמם תושבי ישראל מרותקים למסך הטלוויזיה, מכשיר הרדיו והעיתון המודפס. כך, באמצעות התקשורת, יכלו התושבים להתעדכן ולקבל מידע לגבי המצב הנתון בשטח האש באשר הוא. אחת הטענות העולות ממחקרים היא שברגעי משבר או מלחמה הפוקדים את מדינת הלאום עיתונאים נוטים להתגייס לטובת המאבק והמדינה, ונוטים להציג את העמדות הממסדיות ו/או הצבאיות של מדינתם. בעבודה זו אדון בטענה זו ואבחן האם ביצעה התקשורת את תפקידה הייעודי, סיקור נטול עמדה אחת מובהקת או אכן התגייסה למען המאבק המדיני ובכך חדלה להיות נאמנה להגדרות תפקידה.
מחקרים רבים מעלים את הטענה כי בזמן משבר, מלחמה וטרור חלה בקרב העיתונאים מגמה לפיה הם נוטשים את הנורמות העיתונאיות. ערכים ונורמות כגון: ניטרליות, אובייקטיביות ועובדתיות מתחלפים בנאמנות ופטריוטית למדינתו של העיתונאי כאשר לעיתים רבות הוא נמצא בדיסוננס בין האומה שלו למקצועו. התוצאה של דיסוננס זה היא כי בעיתות משבר, עיתונאים לא מפתחים דיון מקצועי במתרחש, והשתייכות ללאום גוברת על ההשתייכות לחלק מהגילדה המקצועית (Naiger, Zandberg. 2005). מכאן, ניכר כי הביקורתיות הנדרשת מפי העיתונאים מתוקף תפקידם לא מתקיימת במצבים בהם הם נאלצים לבחור בין סיקור אובייקטיבי לבין סיקור המושפע, כנראה באופן אוטומטי, מהתגייסותם ונאמנותם לאומה אליה הם חשים קרבה, שייכות והזדהות.
לא אוכל להתעלם מהעובדה שמאחורי כל מקצוע או תפקיד, עומד אדם בעל עמדות, דעות ואמונות המנחות אותו לאורך חייו, והוא מביא אותן עימו לספרה המקצועית והאישית בחייו. לפיכך, שרוי העיתונאי לעיתים בקונפליקט פנימי כאשר עליו להביא דיווח אובייקטיבי למרות שהוא עצמו אינו כזה, במיוחד כאשר הדבר נוגע לשלום עמו ככלל ולשלום סביבתו הקרובה כפרט. אוסיף ואומר, כי כאשר הינך עומד מצד אחד של הזירה, אינך יכול לדעת בבטחון מלא מה קורה מנגד, בצד השני, ואוטומטית הצד שאליו אתה משתייך נראה צודק יותר מהצד השני.
תופעה זו התבטאה לאורך כל ההיסטוריה של עם ישראל, עתורת המלחמות והמשברים.
מצגת על סיקור מבצע עמוד ענן
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
גודמן, ה'. הדיפלומטיה הציבורית במבחן. עדכן אסטרטגי, 11 (4), 35-31.
המכון למחקרי ביטחון לאומי. לאחר מבצע "עמוד ענן". תל-אביב.
טל-סרנגה, י'. דיפלומטיה ציבורית צבאית. מערכות, (446), 19-11.