סמינריון הזכות לפרטיות של אנשי ציבור (עבודה אקדמית מספר 9324)
9 עמ'
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי הזכות לפרטיות של אנשי ציבור?
תוכן
תוכן. 2
מבוא. 3
פרק א'- תיאור הבעיה בהרחבה והצגת העמדה שלי. 3
פרק ב'- הנימוקים לעמדתי. 4
רקע תאורטי :הזכות לפרטיות לעומת זכות הציבור לדעת.. 5
אירופה. 6
האיחוד האירופי. 6
פרק ג'- הצגת נימוקי נגד וההתמודדות עמם.. 6
פרק ד'- הצעת פתרון. 7
רשימת מקורות.. 9
בעבודה זו אשתדל לסקור את הדין הקיים לגבי השאלה אם ניתן לסווג "אישי ציבור" כאישיות/ גוף דו מהותי? אבחן מהם גבולות פרטיותו אל מול זכות הציבור לדעת.
פומביות הדיון באינטרנט. חזון נפרץ בימינו הוא של חשיפה אדירה של חומר משפטי ודיוני ברשת האינטרנט.
עבודה זו תעסוק בהחלת המבחנים של "גופים דו מהותיים על אישי ציבור, בחינת התוצאות תוך ביקורת המבוססת על המידתיות הראויה שבין חייו הפרטיים וזכותו לפרטיות של האישיות הציבורית ובני משפחתו ועסקיו לבין הצורך והזכות לדעת של הציבור והתקשורת המבקשים לבקר ו"לשלוט" בפקעת קשריו האישיים, משפחתיים, עסקיים של איש הציבור אותו הם בחרו בכדי ליצור שקיפות[1] של מערכת האינטרסים המובילים את איש הציבור במסגרת קבלת ההחלטות וניהול המדיניות הציבורית ללא משוא פנים. כל זאת בעזרת תאוריית מעגלים שפתחתי שתציג באופן גרפי את מידת החדירה הרצויה והמצויה וכן השלכותיה על הציבור מחד ואישי הציבור מאידך.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
אסף הראל "חובת השקיפות החלה על על גוף דו מהותי" שערים למשפט 1 96
אסף הראל, גופים דו-מהותיים: גופים פרטיים במשפט המינהלי , ע' 247
זאב סגל "הזכות לפרטיות למול הזכות לדעת" עיוני משפט ט, עמ' 175, 178.
Katz v. United States 389 U.S. 347
297, 285. App. Cal 112 Reid. v Mekvin