סמינריון מגדר ותקשורת, יצוג נשים בתקשורת, מעמד האישה בתקשורת ההמונית (עבודה אקדמית מספר 9360)
25 עמ'.
שאלת המחקר:
האם חל שיפור במעמד האישה בתקשורת ההמונית?
תוכן
מבוא.
שאלת המחקר.
רקע.
האמנה הבינלאומית לשוויון נשים..
האישה ביהדות.
המהפכה החברתית – על זכויות נשים במדינת ישראל.
תכניות בוקר בטלוויזיה מנציחות אפליית נשים..
נשים בתקשורת בחברה הישראלית.
חלוקה מגדרית של כתבי וכתבות החדשות לפי נושא הדיווח
נשים בעיתונות הישראלית.
מבט פמיניסטי על התקשורת הישראלית.
סיכום
ביבליוגרפיה.
נספחים
התהליכים והאירועים שהתרחשו במאה ה-20 הביאו לתמורות דרמטיות במעמד האישה בחברה. אפשרויות ההשכלה הנרחבות שנפתחו גם בפני נשים תרמו רבות להרחבת האופקים ולפיתוח המוטיבציה ללמוד ולהתקדם. תיעוש מוגבר, מודרניזציה, המהפכה הפמיניסטית וחקיקת חוקים להגנת האישה הביאו להגדלת ההזדמנויות לשילובן של נשים בתחומים שאוישו, קודם לכן , באופן כמעט בלעדי על ידי גברים.
אולם, גם כיום, אשר לכאורה מצב האישה בישראל הינו תקין ונפלא, יש לה שוויון זכויות ושוויון הזדמנויות, נשים הולכות לעבוד,מפרנסות ומגדלות את ילדינו אולם מתחת לכל זה מסתתר שקר אחד גדול: של אפליה וניצול, שחיקה וגריסה של מעמד האישה.
נמצא כי למרות שלכאורה מצב האישה בישראל הינו תקין , יש לה שוויון זכויות ושוויון הזדמנויות, נשים הולכות לעבוד,מפרנסות ומגדלות את ילדינו אולם מתחת לכל זה מסתתר שקר אחד גדול: של אפליה וניצול, שחיקה וגריסה של מעמד האישה.
כאשר העבודה בחנה את הסטטיסטיקה[1] לגבי אחוזי הנשים אשר נמצאות בתוך התקשורת הישראלית נצפה כי- נשים משמשות כתבות פחות מגברים (23% נשים, 77% גברים בממוצע), הן מודרות לתחומי סיקור ופרשנות מוגדרים והן צעירות מהגברים גם בתפקידים זהים .
רק 23% מהמרואיינים בתוכניות אקטואליה הם נשים, אך הן מהוות יותר מ 40% מהמרואיינים בתוכניות בידור ואירוח[2].
נושאי הדיווח של נשים מתמקדים בסוגיות כלכליות-חברתיות (עוני, אבטלה, שביתות). שאר התחומים הם נחלתם הכמעט בלעדית של המשתתפים הגברים.
דימויי נשים בחדשות ובאקטואליה – מחקרים מראים כי גברים הופיעו פי שישה יותר מנשים, גברים מעל גיל 50 דיברו למצלמה פי ארבעה יותר מנשים, נשים צעירות מתחת לגיל עשרים הופיעו פי שישה יותר מצעירים, נשים הופיעו לעיתים קרובות יותר מגברים בתפקידי תלות: "האישה של…", "הבת של…" וכדומה. גברים מוצגים בטקסטים כתובים ומשודרים בזהותם המקצועית בעוד שנשים מוצגות באופן אישי, בזהותם המינית והמשפחתית. תיאורים כתובים של גברים מציגים אותם כבני אדם עצמאיים, עובדים מחוץ לבית, בלתי תלויים באחרים, מהווים ציר שבאמצעותו מוצגים אחרים. הנשים לעומתם מוצגות כלא בוגרות, כתלותיות, פונים אליהן בשמן הפרטי, ותעסוקתן מחוץ לבית אינה מוזכרת.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2018, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2018)
הרצוג, ח', חזן, נ', קרצ'ק, ה' .(2017)."מדד המגדר- אי שוויון מגדרי בישראל". מכון ון ליר בירושלים.
יואל, ד' .(2017). "מין, מוח ומגדר: בעיה של המשגה" בתוך הרצוג, ח', ונווה, ח' (עורכות), תודעה בין משבר להתעצמות (פרק ד). הקיבוץ המאוחד, תל אביב.
דו"ח ועדת גרונאו, פרסומי משרד התקשורת, ירושלים
Haskell, Molly . From Reverence to Rape: The Treatment of Women in
The Movies. New York: Holt, Reinhart & Winston.