עבודה אקדמית פסילת הודאה עקב הפרה של זכות חוקתית (עבודה אקדמית מספר 9378)
19 עמ'
שאלת המחקר
מתי ניתן לפסול הודאה בגלל הפרה של זכות חוקתית, גם כאשר רצונו החופשי של הנאשם לא נפגע לכאורה, לאור הקריטריונים המצוינים בסעיף 12 לפקודת הראיות?
תוכן עניינים
מבוא.. 3
שאלת המחקר. 4
ההודאה במשפט הישראלי 5
סעיף 12 לפקודת הראיות.. 7
מתי ניתן לפסול הודאה בגלל הפרה של זכות חוקתית?. 10
הפרת זכות ההיוועצות עם עורך דין 10
סיכום.. 17
ביביליוגרפיה. 19
חקירתם של חשודים בתחום הפלילים הינו אקט שמטרתו חקירת האמת וחשיפתה. זהו אינטרס ציבורי ראשון במעלה. לשם כך המשטרה אוספת ראיות שבית המשפט מקבלן ונעזר בהן לשם גילוי האמת. בהימצא ראיה שהושגה בדרכים הפוגעות בזכויות החשוד, על בית המשפט לקבלה או לפסולה?
זמן רב מערכת המשפט הישראלית נהגה באמביוולנטיות בנושא זה, הוכרע הנושא בפס"ד יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי[1] לטובת פסילתן של ראיות שהושגו באופן המפר עקרונות חוקתיים, ובמקרה זה את זכויות האדם של החשוד. החלטה עקרונית זו התקבלה בבקשת ערעור על החלטת בית הדין הצבאי לערעורים שקיבל הודאתו של נאשם גם אחרי שהסתבר שנגבתה לפני שנודעה לחשוד זכותו להיוועץ בעו"ד.
מאז חקיקתו "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" משפיע בהדרגה על החקיקה והפסיקה בישראל. הזכות להיוועץ בעורך דין מתקיימת בזיקה לזכות החוקתית לכבוד ולחירות, ויש לאזן בינה ובין החתירה לגילוי האמת. מדובר בהתנגשות של ערכי יסוד – אינטרס הציבור במלחמה בפשע מול זכויות אדם של המצויים בהליכים פליליים.
הזכות להיוועץ בעורך דין וזכות השתיקה הינן זכויות יסוד במערכת המשפט הישראלית, שמטרתן הבטחתו של הליך שיפוטי הוגן.לשם השוואה יצוין כי בארצות הברית, בקנדה ובדרום אפריקה הזכות להיוועץ בעורך דין מעוגנת בחוקה; זאת משום שמקובל להניח כי לא רק החשוד יוצא נשכר ממימוש זכויותיו אלא הליך עשיית הצדק כולו. הסנגור יכול לסייע במניעת הודאות שווא ובמציאת ראיות שבכוחן להוכיח את חפותו של מרשו ויובילו למעשה ללכידתו העבריין האמיתי, מה שמשרת גם את האינטרס הציבורי[2].
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
פקודת הראיות [נוסח חדש]
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב]
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)
הלכות סנהדרין , יח, ו
חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו