מצגת במשפטים זכות השתיקה, האזהרה בחקירה, היבטים משפטיים וחברתיים (מצגת מספר 9442)
מצגת פאוורפוינט בת 24 שקפים.
מצגת פאוורפוינט מרהיבה, המציגה תוכן העבודה בצורת רפרט. כוללת גרפיקה, צלילים ואפקטים להנגשת המידע.
התוקף שהמשפט הישראלי נותן לזכות השתיקה: בעקבות פסק-דין גלעד שרון,[6] שבו נשללה זכות שתיקה מוחלטת לגבי מסירת מסמכים, ניתן לטעון כי חל פיחות במעמדה של זכות השתיקה. אולם על פני הדברים אין פסק-הדין מסתייג מן המעמד החוקתי של הזכות. בארצות הברית קנתה האזהרה מקום ראשון במעלה בהליך הפלילי, בעקבות הלכת Miranda שלפיה בהעדר אזהרה לא תתקבל כל ראיה אשר הושגה מן החשוד. במדינות כגון קנדה ואנגליה, קיים, לעומת זאת, כלל פסילה יחסי, המותיר שיקול דעת לפסול הודאה בהעדר אזהרה, כאשר הדבר מוביל לפגיעה חמורה בהגינות ההליך. אולם גם במדינות אלו, כמו בארצות הברית, קיימת חובה ברורה להזהיר חשודים מייד עם מעצרם. לתפיסתי, אם-כן, השמעת האזהרה בעיתוי מאוחר היא המכשול העיקרי במשפטנו בפני מימושן של הזכויות המסורות בירי נחקרים. כדי שתהא בה תועלת צריכה האזהרה להינתן ברגע המגע הראשון עם החשוד. עליה לשקף את זכות השתיקה במובנה המלא ולכלול את כל המרכיבים הנחוצים להבהרת זכויות החשוד, לרבות הזכות לייצוג משפטי והזכות שיועמד לו סניגור ציבורי. הזכות לייעוץ משפטי מבטיחה מגוון מטרות ודיון ממצה בה חורג ממסגרתו של מאמר זה. אך בכל הנוגע לזכות השתיקה, הבטחתה היא תנאי כדי שהחשוד יבין לעומקה את הזכות שניתנת לו לשתוק. אימוץ אזהרה מפורטת כאמור אינו מחייב לאמץ גם את הגישה הגורפת, כפי שמקובל בארצות הברית, לענין פסילת הודאות בהעדר אזהרה, וניתן להסתפק במודלים מתונים יותר.