סמינריון צליינות נוצרית בכנסיית הקבר בירושלים (עבודה אקדמית מספר 971)
38 עמודים.
כנסיית הקבר (לעיתים כנסיית הקבר הקדוש) אשר נבנתה בין השנים 326 ל-336 לספירה עומדת ברובע הנוצרי בעיר העתיקה, בסוף דרך הייסורים – ה"ויה דולורוזה", במקום הנחשב, לדעת מספר זרמים בנצרות, לגבעת הגולגלתא – המקום בו נצלב, נקבר וקם ישו לתחייה.
הכנסייה, הנחשבת לאחת האתרים הקדושים לנצרות בעולם, מהווה מוקד לצליינות מאז המאה הרביעית לספירה. מחקרים היסטוריים וארכיאולוגיים העלו כי האתר נמצא מחוץ לחומות העיר בעת צליבתו של ישו, וכן שבאזור הייתה מחצבה נטושה. בנוסף, אותרו בקרבת האתר קברים יהודיים מתקופת הבית השני.
עם זאת, מחקרים אחרים טוענים כי המקום אינו יכול היה להיות אתר צליבה רומי, שכן באותה העת היה מאוכלס בצפיפות. גם זרמים פרוטסטנטים סוברים כי כנסיית הקבר אינה מקום צליבתו של ישו, וטוענים כי גבעת הגולגלתא האמיתית נמצאת כקילומטר צפונית אליה, בגן הקבר, שם נמצאת מערת קבורה חצובה (לימור).
היסטוריה של הכנסייה
לפני הנצרות
עד לתקופת הבית השני היה האתר ממוקם מחוץ לחומות העיר ופעלה בו מחצבה. לאחר הכיבוש הרומי, הוכנס האתר אל תוך חומות העיר והוקם בו "פורום" עירוני שכלל מקדש לאלת האהבה וונוס. המסורת הנוצרית מספרת שמקדש זה נחרב לאחר שאמו של הקיסר קונסטנטינוס, הלנה, הגיע לביקור צליינות באזור ואיתרה את הצלב עליו נצלב ישו (Coüasnon).
ביזנטיון
המסורת הנוצרית סוברת, כי כנסיית הקרב עומדת על גבעת הגולגולתא עליה נצלב ישו, ובשטחה נמצאת גם המערה בה הוא נקבר וממנה קם לתחייה.
בעוד שהברית החדשה אינה מביאה תיאור ברור של אתר הצליבה, הייתה זו הלנה אשר זיהתה ראשונה את המקום. בעקבות הזיהוי, החל בשנת 326 לספירה האדריכל זנוביס בבניית הכנסייה על תוואי רחוב ה"קארדו" (טלמור).
כיבוש הפרסי והמוסלמי
לאחר שכבשו הפרסים את ירושלים בשנת 614, הם החריבו את הכנסייה. שלטונם נמשך שנים בודדות בלבד, ירושלים חזרה לשליטה ביזנטית והקיסר הרקליוס החל בשיפוץ הכנסייה, אשר נקטע בשנת 638 אז הוכנעו הביזאנטיים בידי המוסלמים (פטריך). כחלק ממדיניות הסובלנות כלפי עמי הספר שהנהיגו לא פגעו הכובשים המוסלמים במבנה הכנסייה. מדיניות הסובלנות נמשכה עד שנת 1009, אז הורה הח'ליף אל-חאכם באמר לחרבה (Coüasnon).
חלק מהבניין שוקם כבר עד שנת 1025, אך נהרס שוב ברעידת האדמה של 1033. עם זאת, לאחר הרעידה קיבלה הקהילה הנוצרית בעיר היתר לשקם את המבנה וב-1047 כבר עבר במקום מבנה אשר היה מסוגל להכיל שמונת אלפים מתפללים (Coüasnon).
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
גת, ש' . "עיר מוסלמית משגשגת – כלכלתה של רמלה בימי הביניים", קתדרה 123, עמ' 66-39
טלמור, י' . "בין קבר ישו ל'כנסיית מרים החדשה': שינויים תיאולוגיים והשתקפותם במרחב הדתי בירושלים הביזנטית", בתוך: א' ברוך, א' לוי-רייפר וא' פאוסט (עורכים). "חידושים בחקר ירושלים, הקובץ הארבעה-עשר", רמת גן: מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים, עמ' 237-225
ישיב, א' . "לורד, עיר הנסים של הקתולים", חדשות Tnet, עולם הנסיעות והתיירות, אתר מקוון, נדלה
Lebor, Adam . "City of Oranges: Arabs and Jews in Jaffa", New York: W.W. Norton & Co
Armstrong, Chris . "Christian History Corner: Divvying up the Most Sacred Place", Christianity Today, Online Source, Retrieved on: 29th May, .
Bowman, Glenn . "Christian Ideology and the Image of a Holy Land: The Place of Jerusalem Pilgrimage in the Various Christianities", in Eade , J. & Sallnow, M. (Eds.). "Contesting the Sacred: The Anthropology of Christian Pilgrimage", Urbana: University of Illinois Press, Illinois