עבודה על הפיקוח השיפוטי על ההחלטה לסגור תיק חקירה (עבודה אקדמית מספר 12682)
26 עמ'
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי הפיקוח השיפוטי על ההחלטה לסגור תיק חקירה ולא להגיש כתב אישום?
תוכן עניינים
פרק א'- מהם השיקולים של הרשויות המנהליות לסגירת הליך פלילי
פרק ב- התנאים להתערבות בימ"ש בהחלטות מנהליות.
פרק ג- האינטרס הציבורי ואמון הציבור במערכות שלטון החוק.
פרק ד- הפקודה המשטרתית "06.02.14 – השימוש בכלי ירייה", ומהו מרווח הפעולה הראוי.
פרק ה- כיצד ניתן לפקח על הגוף המנהלי החוקר כאשר קיימות סתירות בעדויות השוטרים.
פיקוח על חקירת משטרה במקרים של סתירות בעדויות שוטרים:
פרק ו': הפיקוח השיפוטי על ההחלטה לסגור תיק חקירה ולא להגיש כתב אישום
עבודה זו תעסוק בנושא מרתק: הפיקוח השיפוטי על ההחלטה לסגור תיק חקירה ולא להגיש כתב אישום.
ההחלטה לסגור תיק חקירה פלילית בלי להגיש כתב אישום מתקבלת על ידי פרקליטות המדינה לאחר בחינה מעמיקה של חומר הראיות שנאסף במהלך החקירה.
הגורמים שעשויים להשפיע על ההחלטה:
חוסר ראיות מספיקות: אם אין ראיות מספיקות להוכיח את אשמתו של החשוד מעבר לכל ספק סביר, התיק ייסגר.
העדר עניין ציבורי: במקרים מסוימים, גם אם יש ראיות מספיקות להוכיח את אשמתו של החשוד, ייתכן שהפרקליטות תחליט שלא להגיש כתב אישום אם היא סבורה שאין עניין ציבורי בהעמדתו לדין.
נסיבות מקלות: ייתכן שהפרקליטות תתחשב בנסיבות מקלות, כגון גילו הצעיר של החשוד, היעדר עבר פלילי או הודאה בעבירה, ותחליט שלא להגיש כתב אישום.
ההחלטה לסגור תיק חקירה אינה סופית:
נפגע עבירה יכול לערער על ההחלטה: אם נפגע העבירה אינו מרוצה מההחלטה לסגור את התיק, הוא יכול להגיש ערר לפרקליט המחוז או לפרקליט המדינה.
המשטרה יכולה לפתוח את התיק מחדש: במקרים מסוימים, אם מתגלות ראיות חדשות, המשטרה יכולה לפתוח את התיק מחדש ולחקור אותו שוב.
חשוב לציין שכל מקרה נדון לגופו, ופרקליטות המדינה בוחנת את חומר הראיות ביסודיות לפני קבלת ההחלטה לסגור תיק חקירה.
עבודה זו תתמקד בפיקוח השיפוטי על ההחלטה לסגור תיק חקירה ולא להגיש כתב אישום.
ביבליוגרפיה לדוגמא
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
הפקודה המשטרתית "06.02.14 – השימוש בכלי ירייה"
פרופ' לב-און א' רצח תאיר ראדה ופרשת רומן זדורוב. משכל הוצאה לאור, (2023)