עבודה על בחירת נשים להנהגה בראשית הציונות. נשים ציוניות. זכות הצבעה מגדר. ויכוח על זכות בחירת נשים. נשות הדסה. מתנגדים: התאחדות האיכרים, הרב קוק. שרה טהון, עזריהו, וולט שטראוס, הנרִיֶיטה סולְד, לינדהיים, הלפרין (עבודה אקדמית מספר 1283)
44 עמ'
עבודה אקדמית מספר 1283
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי הויכוח על בחירת נשים להנהגה בראשית הציונות.?
תוכן עניינים
זכות בחירה לנשים בעלייה הראשונה
פעילות ציוניות-פמיניסטיות, שרה טהון
זכות בחירה לנשים בעליות הראשונות
שורשי המאבק לזכות הצבעה לנשים בארץ ישראל
תנועת "המזרחי" נגד זכויות האישה
בחירות להנהגה הציונית על רקע מצב בטחוני רעוע
התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל, שרה עזריהו, רוזה וולט-שטראוס
החרדים מיאנו להשלים עם השתתפות הנשים
עמדתו של הרב קוק בעניין בחירת נשים
מנהיגה ציונית: הנרִיֶיטה סולְד
נשיאת הדסה: אירמה לוי לינדהיים
עבודה אקדמית זו תעסוק בוויכוח על בחירות של נשים והיבחרות של נשים בתחילת הציונות.
הרב קוק היה נגד זכות בחירה לנשים גם גם התאחדות האיכרים הייתה נגד.
בשנת 1920 התקיימו בארץ ישראל הבחירות הראשונות לאספת הנבחרים של "כנסת ישראל". לבחירות אלו קדם פולמוס סוער בשאלת זכותן של נשים לבחור ולהיבחר. הפולמוס חצה לשניים גם את רבני ארץ ישראל. הרבנים האשכנזים התנגדו לכך בתוקף ואילו הרב הראשי הספרדי, הרב בן־ציון עוזיאל, צידד במתן זכות בחירה לנשים. הרב קוק נקט בוויכוח זה את דעת האוסרים, ופרש את משנתו בכמה וכמה איגרות תקיפות ונחרצות, שקוממו עליו חלקים גדולים מן היישוב החדש. זאב ז'בוטינסקי למשל כינה את הרב קוק: "אכסטרן בעל חצי־השכלה מעוכלת־למחצה".[3]
עמדתו של הרב קוק בעניין בחירת נשים היא נחלת העבר, וגם האדוקים שבתלמידיו מודים ש"נשתנו הזמנים" ודבריו אינם רלוונטיים. אך אנקדוטה זו מעוררת שאלה עקרונית יותר על דרכו הרוחנית של הרב קוק: מדוע הרב שנתפס כמבשרן של מהפכות רוחניות בחר בצומת הזה דווקא בצד השמרני? מדוע לא זינק על עגלת הקדמה שכבר יצאה לדרך והחליט להישאר מאחור עם בני היישוב הישן, למרות שידע ככל הנראה שמבחינה הלכתית צרופה אפשר היה לאמץ את השינוי? אפשר לחפש את התשובה לשאלה זו בסוגיה המקומית של יחס הרב קוק כלפי נשים, אך אבקש לבחון אותה כחלק משאלה רחבה יותר: האם היה הרב קוק פרוגרסיבי או שמרן? [4]
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
[1] חגי בועז, פרשת המאבק על זכות הבחירה לנשים בתקופת היישוב: הסטטוס קוו ויצירת קטגוריות חברתיות, תיאוריה וביקורת, גיליון 21, תל אביב
[2] סילביה פוגל-ביז'אווי, המאבק על המובן מאליו, זכות בחירה לנשים. נגה: כתב עת פמיניסטי, גיליון 21
[3] דפנה שרפמן, המאבק לזכויות הנשים ומפלגת הנשים בישראל