סמינריון פירוק תאגידים מעמ שכר מער (עבודה אקדמית מספר 1342)
23 עמ'.
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי פירוק תאגידים מעמ שכר מער?
יתכן שמע"מ שולם ביתר בגין כמה סיבות:
א. החייב לא ניכה מס תשומות על פי חשבוניות מס שהיו ברשותו, לדוגמא מפאת שכחה[1].
ב. החייב שילם מס על עסקה שבוטלה או שתנאיה שונו[2].
ג. החייב שילם מס קודם למועד החיוב[3].
ד. שולם מס ביתר על פי דו"ח ארעי[4].
ה. חייב שילם את חובו, השנוי במחלוקת משפטית, לפני שנקבע בפס"ד כי עמדתו צודקת, ויוצא כי המס ששולם שולם ביתר[5].
ו. כמובן כי גם דרישת החזר מס תשומות, ביחס לתקופה שבה נוצר עודף תשומות על המע"מ[6], יוצרת בעיה דומה של תביעת החזר מס ששולם, אלא שכאן המס שולם ביתר כמס תשומות על רכישת נכסים או שירותים לצרכי העסק.
2) בכל אותם המקרים מתעוררות שאלות הבאות:
א. האם זכאי החייב להחזר המס?
ב. האם זכאי להחזר בערכים ריאליים או שמא, בערכים נומינליים בלבד?
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ- 32 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
- אדרעי, "בסיס המס הכולל בישראל" משפטים יב 431.
- ד' אלפנדרי, " מס על הערך המוסף" רבעון ישראלי למיסים ב 173.
- א' אלתר, " אישיותה המשפטית הנפרדת של השותפות לצורך דיני מס הכנסה" רואה החשבון לד 336.
- א' אלתר, "מועד החיוב במס ערך מוסף, המועד להוצאת חשבונית ומועד הדיווח למס ערך מוסף" הפרקליט לו 512.
- א' אלתר, "עסקאות שכר-מכר – עידן חדש" רבעון ישראלי למיסים טו 123.
- י' גבאי, " מס ערך מוסף בשנים 1979-1975" רבעון ישראלי למיסים יב 39.