עבודה אקדמית איסור פסל ותמונה, יהדות, אמנות (עבודה אקדמית מספר 1572)
19 עמ'
עבודה אקדמית מספר 1572
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי איסור פסל ותמונה?
תוכן עניינים
מבוא
שאלת מחקר
היבטים היסטוריים מקראיים של המנורה
כיבוש רומי
היבטים אומנותיים של המנורה עד המאה השביעית
היסוד של האיסור על עשיית ובניית פסל ותמונה קשור לאפיונים הרוחניים הבסיסיים של העולם הפגאני הקדמון והמקור שלו לא טמון בשיקול משני כלשהו, אלא בהכרה ובהבנה שהייתה נדרשת בתקופה ההיא. שהרי התרה לעיסוק באומנויות אלה עלולה הייתה לסכן את יסודות עם ישראל, אשר בכל מקרה הגיע לארץ כנען בעודה רוויה בפגאניות חמורה. בתקופת ימי בית ראשון, העבודה הזרה הייתה מסוכנת מאוד לקיום של עם ישראל, שהיה בכוחו לחתור תחת הבסיס של הקיום של העם. ספרי הנביאים הראשונים (יהושע, שופטים, שמואל ומלכים) מתארים את המתחים שליוו את עם ישראל מזמן שנכנס לארץ ועד לחורבן בית ראשון (586 לפה"ס). בהקשר זה, הדיון המשפטי מראה כי המשפט העברי מעדיף לתת לחזק את היסודות העולם הרוחני והחברתי המיוחד של עם ישראל, תוך כדי שהוא שולל ומתעלם מכל מעשה שיכול להתפרש כתמיכה בעבודת אלילים, אפילו אם זה פוגע ביצירה האומנותית. התייחסות מאוחרת למנורה כסמל לאמנות יהודית
ביבליוגרפיה לדוגמא:
ב.י' ל' לוין , "תולדות המנורה ומשמעותה בעת העתיקה", קתדרה 98 עמ'7-32
הרב ישראל אריאל "מנורת זהב טהור" כתב עת מכון המקדש עמ' 33