עבודה על תביעה ייצוגית, בעיית הנציג, הסדר פשרה, בעיית תביעות הסרק, תובענה ייצוגית (עבודה אקדמית מספר 1671)
31 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 1671
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי בעיית הנציג והסדר פשרה בת' ייצוגית?
תוכן עניינים
עבודה אקדמית זו תעסוק בנושא מרתק בנושאים הבאים: תביעה ייצוגית, בעיית הנציג, הסדר פשרה. תובענה ייצוגית היא תביעה אזרחית המנוהלת בשמם של קבוצת בני אדם שלא ייפו פיזית את כוחו של אדם לעשות זאת (התובע המייצג) והמעוררת שאלה משפטית ו/או עובדתית המשותפת לכלל התובעים. חוק תובענות ייצוגיות התקבל בכנסת וחקיקתו באה בעקבות קריאתו של בית המשפט העליון ברע״א 3126/00 מדינת ישראל נגד א.ש.ת. ניהול פרוייקטים. בפסק דין זה בית המשפט הדגיש את החשיבות בהסדרת נושא התובענות הייצוגיות בחקיקה מסודרת ואחידה. לפני החוק מנגנון הגשת התובענות הייצוגיות היה קבוע בסעיפים מיוחדים בחוקים שונים אשר קבעו את ההסדר להגשת תובענות ייצוגיות ודרך ניהולן של תובענות אלה.
מטרת החוק המרכזית היא לקבוע את הכללים להגשת תביעה ייצוגית, דרך הגשתה וניהולה לשם שיפור ההגנה על זכויות. מטרות אחרות הן מתן היתר לקידום ושיפור זכות הגישה לערכאות במיוחד לאוכלוסייה המתקשה בכך, וכך גם לתת סעד הולם לנפגעים מהפרת דין והרתעת הרבים. בנוסף, החוק קובע כללי ניהול של תובעה ייצוגית על מנת לייעל את ניהול ההליך בצורה הוגנת וממצה של תביעות. החוק בעצם קובע מנגנון מפורט להגשת תובענה ייצוגית וניהולה, נוסף על מערכת איזונים וזאת דרך קביעת כללים אחידים להגשת תובענה ייצוגית וניהולה בצורה שמשפרת את ההגנה על זכויות הצדדים.
החוק אף הרחיב את מסגרת העילות שבעטיין ניתן לתבוע בתובענה ייצוגית, וקבע מסגרת פרוצדוראלית מפורטת שמסדירה את שלבי ההליך של התובענה הייצוגית. חלק מן הקטגוריות לא היו קיימות לפני חקיקת החוק כמו למשל תביעות להשבה בגין גבייה לא חוקית על ידי רשויות אשר הייתה אפשרית מכוח תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי ובוטלה בפסק דין א.ש.ת. החוק אף מסדיר את הזכויות של חברי הקבוצה המיוצגת במסגרת ההליך וכתוצאה ממנו, את הסמכויות והתפקידים והחובות של התובע המייצג ועורך דינו, את ההשתתפות של גורמים נוספים להליך וכן גם את הפיקוח של בית המשפט על כל המעורבים בהליך במהלך התובענה הייצוגית[1].
בנוסף, נקבעו בחוק עילות שונות מתחום יחסי העבודה, תביעות צרכניות, תביעות בנושאי ביטוח ובנקאות ותביעות בנושאים הקשורים למפגעים סביבתיים. גם לאחר חקיקת החוק, ובאמצעות תיקונים שנעשו בחוקים ספציפיים הוספו לתוספת השנייה של החוק מספר עילות נוספות בגינן ניתן לתבוע בתביעות ייצוגיות. [2]
החוק קבע הסדר אחיד לכל העילות שבהן ניתן לתבוע בתובענה ייצוגית בהשוואה להסדרים השונים שהיו קבועים לפני חוקים שונים. בנוסף, החוק קבע הסדרים מפורטים שנוגעים להליך האישור של תביעה כתביעה ייצוגית, הליך ההסתלקות והפשרה בתובענות ייצוגיות. ועוד, החוק קובע הוראות בעניין הזכאות לסעד ולתשלום פיצוי כספי לחברי הקבוצה ולמתן גמול לתובע המייצג, ומייצר מנגנון שיגדיר את שכר הטרחה לבא כוח המייצג.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
שי נ' לביא, גלגל המזל: כיצד לחלק את קופת הפיצוי בתובענות ייצוגיות?, עיוני משפט מ' 1,
אלון קלמנט ורות רונן "בחינת עילת התביעה וסיכוייה בשלב אישור התובענה הייצוגית" עיוני משפט מ"ב, תשע"ט 2020
חסינה