עבודה אקדמית פרשת הצוללות, האשמה בשחיתות, נתניהו, מיסגור תקשורתי, ניתוח כתבות איכותני, תיק 3000 (עבודה אקדמית מספר 2058)
33 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 2058
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי מיסגור פרשת הצוללות?
תוכן עניינים
תחילת השיח התקשורתי על פרשת הצוללות.. 6
השיח התקשורתי בסיקור הזירה הביטחונית.. 10
מיסגור ושיח תקשורתי של הזירה הביטחונית- (הבניית מציאות) 14
מיסגור תקשורתי של לאומיות וסולדיריות.. 14
תקשורת וצבא, שיקולים עיתונאיים.. 16
אוכלוסיית המחקר ושיטת הדגימה.. 25
פרשת הצוללות המכונה גם תיק 3000, היא חקירה פלילית שנוהלה על ידי יחידת להב 433 של משטרת ישראל מאז פברואר 2017 ובמסגרתה נחקר חשד להטיית מכרזים הקשורים לרכש צוללות מסדרת דולפין AIP וספינות סער 6 מחברת "טיסנקרופ" הגרמנית, בשנים 2009–2017. בסיום החקירה פרסמה המשטרה את עמדתה שהתגבשו ראיות כדי להעמיד לדין מספר נחקרים באשמת שוחד, מרמה, הלבנת הון ואישומים נוספים.
במרכז הפרשה שתי עסקאות בין ישראל לבין התאגיד הגרמני "טיסנקרופ": אחת לרכישת שלוש צוללות (בשווי 1.5 מיליארד אירו) והשנייה, לרכישת ספינות טילים (בשווי 430 מיליון אירו). החקירה עסקה בחשדות שקצינים בכירים ועובדי ציבור דרשו ולקחו שוחד כדי לקדם את העסקאות בין התאגיד למדינת ישראל. (כספית, 2021)
במהלך החקירה נבדקו פעולות רכש אחדות עבור חיל הים:
רכישת הצוללת אח"י דרקון, מסדרת דולפין AIP ב-2012, בנוסף לחמש הצוללות המשרתות בחיל הים.
רכישת שלוש צוללות לחיל הים, שיבואו בנוסף לצוללות הקיימות או לפי גרסה אחרת להחלפת צוללות מסדרת דולפין כאשר יתיישנו, בניגוד לעמדת הדרג הביטחוני.
רכישת ספינות טילים מדגם סער 6, תוך ביטול מכרז בינלאומי והחלפתו במשא ומתן עם המספנה של חברת "טיסנקרופ" לבניית ספינות כבדות וגדולות יותר מכפי שפורסם במכרז.
כמו כן נחקר האישור שניתן לגרמנים למכור למצרים צוללות דומות לאלה שנמכרו לישראל, דבר העלול לפגוע ביתרון הצבאי של ישראל. (ברגמן, 2020)
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
אבינועם מ'. המשפט האזרחי והמאבק בשחיתות. הוצאה אקדמית נבו (2020)
איל ארד, משה גאון וארז יעקובי, ניהול קמפיין פוליטי- קילר אינסטינקט, הוצאת ידיעות ספרים (2018)
יורם פרי, מלחמות מונחות תקשורת: פרדוקס העוצמה והדילמה האסטרטגית של צה"ל, המכון למחקרי ביטחון לאומי