עבודה אקדמית ביות חיות, תירבות בעלי חיים, חיות והאדם הקדמון, ביולוגיה, פרות, פרת הבית, זואולוגיה, בקר (עבודה אקדמית מספר 2273)
11 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 2273
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי ביות בקר ע"י האדם הקדמון?
תוכן עניינים
מבוא
ביות בעלי חיים ע"י האדם הקדמון
ביות בתקופה הנאוליתית לפני יותר מ-10,000 שנים
ביות פר בורמזי (בנטג)
מטרות הביות
קריטריונים לביות
סיכום
ביבליוגרפיה
ביות בעלי חיים הוא מערכת היחסים ההדדית בין בעלי חיים לבני האדם שיש להם השפעה על טיפולם ורבייתם.
לפני כ -10,500 שנה עברו ביות בקר כ-80 אבות טיפוס של בקר במרכז אנטוליה, הלבנט ומערב איראן. על פי ארגון המזון והחקלאות (FAO), ישנם כ -1.5 מיליארד פרטי בקר בעולם נכון להיום.
לפני כעשור הפך הבקר לאחת מחיות בעלי החיים הראשונות שיש להן גנום ממופה לחלוטין.
צ'רלס דרווין זיהה מספר קטן של תכונות שהביאו מינים מבויתים שונים מאבותיהם הפרועים. הוא היה הראשון שזיהה את ההבדל בין גידול סלקטיבי מודע בו בני אדם בוחרים ישירות לתכונות רצויות, לבין סלקציה לא מודעת בה התכונות מתפתחות כתוצר לוואי של הברירה הטבעית או מתוך בחירה על תכונות אחרות.
לפי ממצאים ארכאוזואולוגיים, בקר הבית בוית לראשונה מבקר הבר במהלך התקופה הנאוליתית של הסהר הפורה, ככל הנראה לפני יותר מ-10,000 שנים. בהודו, צפון אפריקה ואירופה הבקר המבוית הופיע כמה אלפי שנים לאחר מכן. לפי המחקר הגנטי, במקומות אלה מוצא בקר הבית מבקר הבר המקומי, מייבוא של בקר בית מהמזרח התיכון, או מהכלאה של פרי בר מקומיים ופרות בית מיובאות. מספר הפרות בעולם כיום מוערך בכ-1.5 מיליארד, ברחבי העולם. בני האדם עושים שימוש בבקר למטרות שונות בין היתר: מקור חלב לשתייה ויצור מוצרי מזון שונים, בשר למאכל ועורן המשמש כחומר גלם ליצירת מוצרים שונים. בנוסף לכן משתמש האדם בשוורים לחרישה וכבהמת משא לגרירת משאות. לפרות משמעות דתית בתרבויות שונות. חלק מהפרות, בעיקר אלו המיועדות לחליבה, שוכנות במבנה הקרוי רפת והשאר ממשיכות את חייהן במרעה, באחו או בחוצות העיר
ביבליוגרפיה לדוגמא (כ- 10 מקורות אקדמיים מעודכנים באנגלית ובעברית)
ג'ארד דיימונד, רובים, חיידקים ופלדה, הוצאת עם עובד
Zeder, M. A.. "Core questions in domestication Research". Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America. 112 (11): 3191
Darwin, Charles. The Variation of Animals and Plants Under Domestication. London: John Murray.
Olsen, K. M.; Wendel, J. F. "A bountiful harvest: genomic insights into crop domestication phenotypes". Annual Review of Plant Biology. 64: 47–70..
Doust, A. N.; Lukens, L.; Olsen, K. M.; Mauro-Herrera, M.; Meyer, A.; Rogers, K. "Beyond the single gene: How epistasis and gene-by-environment effects influence crop domestication". Proceedings of the National Academy of Sciences. 111 (17): 6178