עבודה אקדמית המחאת זכות, חוזה אוסר המחאת זכות, התניה חוזית מניעת עבירות זכויות חוזיות (עבודה אקדמית מספר 2909)
26 עמודים
עבודה אקדמית מספר 2909
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי חוזה האוסר המחאת זכות?
תוכן עניינים
מבוא
שאלת מחקר
זכויות מכח דיני חוזים
מהו חוזה?
משפט משווה
במשפט האנגלי והאמריקאי
במשפט האירופאי (צרפתי/גרמני)
זכות חוזית אובליגטורית הניתנת להמחאה
חוק המחאת חיובים
חייב הרוצה לאסור את המחאת הזכות
הגנות החייב כלפי הנמחה
שינויים בחוזה בין החייב ובין הנושה
כפל תביעות
הצדדים לטרנזקציה של המחאת זכות
עדינות יחסי חייב-נמחה
המצב המשפטי בארצות הברית ובאנגליה
הדין הרצוי: חוק המחאת חיובים
יחסי ממחה-נמחה
ביבליוגרפיה
עבודה זו עוסקת בנושא: המחאת זכות - חוזה אוסר המחאת זכות. כלומר מצב משפטי חוזי בו יש התניה חוזית למניעת עבירות זכויות חוזיות. זכויות אובליגטוריות (זכויות חוזיות) נוצרות מכוח חוזה. כל צד מתחייב כלפי האחר, ואז יש חייב ונושה. יכול גם להיווצר מכוח עשיית עושר[1], מזונות וכו'. לרוב נדבר על חיוב לשלם כסף או חיוב ליתן שירות[2].
מטרתו העיקרית של חוק המחאת חיובים היתה "להנהיג שיטה רחבה יותר של העברת זכות מנושה לנושה". החוק ביטל את ההגבלות השונות שהטיל הדין הקודם על המחאת זכות. על-פי החוק, זכותו של נושה ניתנת להמחאה ללא הסכמת החייב, פרט למקרים שבהם נשללה זכות זו על-ידי דין, על-ידי מהות הזכות או על-ידי חוזה בין החייב ובין הנושה.
שלושת החריגים האמורים אינם עשויים מקשה אחת, ומטרתם להגן על אינטרסים שונים. דין האוסר המחאת זכות בא להבטיח שאותה הזכות תישאר ברשות הנושה, והמחאה שנעשתה כנגד האיסור חסרה כנראה כל תוקף. מנגד ההגבלה מכוח "מהות הזכות" נועדה להגן על החייב וניתן להניח שהסכמתו מכשירה את ההמחאה בעיני הדין.
בית המשפט לא יהיה מוסמך ל"החיות" את החוזה מכוח סעיף 31 לאותו החוק, היות שדין מיוחד, חוק המחאת חיובים, קובע שהזכות אינה ניתנת להמחאה (ראה חוק החוזים הכללי, סעיף 61(א))
ענייננו בחיבור זה בחריג השלישי, לפיו זכות אינה ניתנת להמחאה "אם נשללה עבירותה... לפי חוזה בין החייב לבין הנושה". במקרים אלה בדרך כלל אין לחייב עניין מיוחד באישיותו של הנושה, והנושה אינו מנוע אפוא מלהמחות את זכותו מכוח ''מהות הזכות". להלן נראה, שהחוזה בדבר איסור ההמחאה (להלן -חוזה מגביל) הוא פרי יוזמתו של החייב, ובא להגן עליו מפני תוצאותיה האפשריות של המחאת הזכות. יש לפרש אפוא את החוזה כאיסור על המחאה ללא הסכמתו המפורשת של החייב. מכוח החוזה בדבר הגבלת העבירות, דין המחאת זכות כדין המחאת חבות, וזו כזו תלויות בהסכמתו של צד שלישי.
בסמינריון זה אנו עוסקים בתוצאותיה של המחאה שנעשתה בניגוד לחוזה מגביל, וללא אישורו של החייב. להלן נבדוק את השלכותיה של ההמחאה על שלושת הצדדים לעסקה: החייב, הממחה והנמחה. הדין ייערך בנפרד בשלושה מישורים: חייב-ממחה, חייב-נמחה וממחה-נמחה.
הוראת חוק כללית הנותנת תוקף לחוזה בדבר הגבלת עבירות מצויה בדין הישראלי רק לעניין זכויות, ואין כל הוראה מקבילה לעניין מקרקעין או מיטלטלין. השאלה שעלינו לשאול את עצמנו היא, אם יש בעובדה זו כדי ללמד על יחס שונה מצד המחוקק לזכויות מאשר לנכסים קורפורליים. להלן, בגוף החיבור, נתייחס גם לעניין זה.
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
ידין ש'. רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי (2018, הוצאת נבו)
נתנאל מונדר חוק הגנת הצרכן ותקנותיו - הדין, ההלכה, התיאוריה והמעשה, הוצאת אוצר המשפט (ספטמבר 2017)
א' מרקוס אומנות הליטיגציה, הוצאת אוצר המשפט, 2017