הורדה מיידית מאות עבודות חינם מחיר הוגן מ-50 ש״ח
📞 ווצ'אפ - מסרון: 050-4334497  ·  letsmakesmart@gmail.com
💬 ווצ'אפ

עבודה סמינריונית חידושים בדיני הראיות, הצעות חוק לתיקון פקודת הראיות, קבילות ומשקל, ראיות מדעיות: ה-ד.נ.א, טביעת אצבעות, פוליגרף, פסילת ראיות פירות העץ המורעל, פרשת פגסוס NSO (עבודה אקדמית מספר 3017)

44 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 3017

לרכישה

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי חידושים בדיני הראיות?

תוכן עניינים

מבוא

התפתחות וחידושים בדיני הראיות הישראליים

הצעות חוק לתיקון פקודת הראיות 2021–2023

הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות מ–2022

הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות מ–2021

פרשת ראיות בפריצה לסלולר ע"י פגסוס חברת  -NSO 2022

הבדל בין כללי כשרות ובין כללי קבילות:

כללי הכשרות

כללי הקבילות

כללי הכשרות - עבר, הווה ועתיד

היום

מתי בודקים כשרותו של עד ובאיזה אופן?:

גלגוליו של סעיף 2 , פקודת הראיות:

משפט משווה – אנגליה

כשרות להעיד על פי המשפט האנגלי

1              תכלית (רציונל) כלל הכשרות המודרני ותכלית הסייגים לכלל הכשרות:

2              תכלית כלל הכשרות

3              תכלית הסייגים לכלל הכשרות

כלל הראיה הטובה ביותר

חידושי ראייית הפוליגרף

חידושים בראיות מדעיות ודי אן איי

פס"ד אבו חמאד

חידושים בראיות מדעיות

הקשיים

טעות אנוש:

שלב העיבוד הסטטיסטי-

היבטים משפטיים

הליך הוגן:

קבילות העדות המדעית:

הלכת Frye:

הלכת Daubert:

מהימנות המספרים:

משפט משווה:

הלכת דאוברט ומקומה בדין הישראלי

פסיקה עדכנית

המצב המשפטי בארה"ב ובאנגליה לגבי ראיית ה-DNA

סיכום ביניים

חידושים בראיית טביעות אצבע

טכניקת טביעת אצבע בשילוב DNA.

גילוי שימוש בסמים דרך טביעת אצבע

סיכום

ביבליוגרפיה:

סמינריון זה בנושא: חידושים בדיני הראיות.

דיני הראיות במשפט הישראלי שואבים ויונקים כמעט מכל שיטות המשפט בעולם[1]. במשפט הראיות העכשווי ישנו מעבר לדגש על משקל הראיות ופחות על קבילותן, והנסיבות הן מורכבות ולא תמיד הסירוב עומד לחובת החשוד. [2]

הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (פסילת ראיה שהושגה שלא כדין), התשפ"ב–2022, הונחה על שולחן הכנסת ע"י חברי כנסת משה ארבל, ינון אזולאי.[1]

מדברי ההססר להצעה עולה כי דיני הראיות במשפט הפלילי של מדינת ישראל עוצבו בהשראת הדין האנגלי, אשר נמנע מקביעת כללים לפסילת ראיות שהושגו שלא כדין. המחוקק הישראלי לא העניק לבתי המשפט סמכות כללית לפסול ראיות שהושגו שלא כדין, והסתפק בקביעת מספר הוראות חוק ספציפיות הפוסלות ראיות שהושגו בניגוד לאמור בהן.

במקביל התפתח בפסיקה הישראלית ובפרט בבע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי כלל פסילה פסיקתי שמקנה לבית המשפט רשות לפסול ראיות שהושגו שלא כדין בהתאם למבחנים שפורטו ועוצבו מאז בהחלטות נוספות. [2]

למרות זאת, ברירת המחדל החוקית הייתה ועודנה אפשרות לקבל ראיות רלוונטיות למשפט, בכפוף להוראות החוק הספציפיות המצומצמות בדבר פסלות ראיות כאמור. משמעות מצב חוקי זה היא הכשרה מסוימת של אמצעים פסולים שננקטו להשגת ראיות, פגיעה בזכות הנאשם להליך הוגן ופגיעה בלגיטימיות של ההרשעה ובאמון הציבור במערכת המשפט. [3]

על מנת לצמצם את האינטרס שעלול להיות בפעילות רשויות אכיפת החוק לעשות שימוש באמצעים שאינם כשרים בניגוד לדין נוכח העדר החשש מפסילת הראיות שיושגו, מוצע בהצעת החוק של ארבל ואזולאי לקבוע כלל פסילת ראיות חד וברור שמכווין את שיקול דעתו של בית המשפט וקובע כי עליו לפסול ראיה שהושגה שלא כדין אם קבלתה תפגע באופן מהותי בזכות להליך הוגן. [4]

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (פסילת ראיה שהושגה שלא כדין), התשפ"ב–2022

ספר העובדות העולמי של הסי. אי.איי. CIA, 2023 (2023)

יניב ואקי דיני ראיות, אלון הוצאה לאור, (2021)

💬