הורדה מיידית מאות עבודות חינם מחיר הוגן מ-50 ש״ח
📞 ווצ'אפ - מסרון: 050-4334497  ·  letsmakesmart@gmail.com
💬 ווצ'אפ

עבודה על חנה סנש, שואה, צנחנית, הנצחה (עבודה אקדמית מספר 3050)

27 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 3050

לרכישה

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי פועלה של חנה סנש?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

צנחני הישוב- תגובה ויוזמה- נקמה בנאצים

הנצחה של שבעת צנחני היישוב שהוצאו להורג:

תגובות ביישוב על השואה

יוזמה ותגובה- פעולות אקטיביות שעשה היישוב

גבורת צנחני היישוב:

ועד ההצלה:

שליחים לארצות נייטרליות

פעילות ועד ציוני מקומי בהונגריה

התארגנויות חרדיות

הצנחנית חנה סנש

הנצחה ומורשת

בג"ץ סנש נ' רשות השידור

הצנחנית חביבה רייק

הצנחן אנצו סרני

סיכום

ביבליוגרפיה

חנה סנש הייתה לוחמת ומשוררת יהודייה, מצנחני היישוב, שהתנדבה לשרת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה נגד גרמניה הנאצית. צנחה לשטח הונגריה הכבושה, נתפסה, נחקרה בעינויים והוצאה להורג. [1]

חנה סנש נולדה בבודפשט שבהונגריה למשפחה שהייתה מעורה בחברה הכללית. אביה, בֵּלָה סנש, היה עיתונאי, סופר ילדים ומחבר מחזות תיאטרון וקומדיות. בלה סנש נפטר כשחנה הייתה בת שש ואמה, קטרינה סנש, גידלה אותה. [2]

סנש התקבלה לבית ספר נוצרי קלוויניסטי לבנות. כאשר נבחרה למועצה הספרותית של בית הספר נמנע ממנה למלא את התפקיד מסיבות אנטישמיות. היא נעשתה ציונית נלהבת לנוכח התפשטותה של האנטישמיות בהונגריה. [3]

בשנת 1939 עלתה לארץ-ישראל. היא למדה שנתיים בבית הספר החקלאי לבנות של חנה מייזל שוחט בנהלל והצטרפה לקבוצת צעירים שהקימו את קיבוץ שדות ים. בתקופה זו אף הדריכה בקן קריית חיים של הנוער העובד והלומד.

ב-1943 התנדבה לצבא הבריטי, והצטרפה לקבוצת צנחנים שנועדו לצנוח על אדמת אירופה, במסגרת המאבק בגרמניה הנאצית. לצורכי התקשורת, השתמשה סנש בשם הצופן "הגר". ב-15 במרץ 1944 צנחו חנה סנש, ראובן דפני, יונה רוזן ואבא ברדיצ'ב ביוגוסלביה, ליד הגבול ההונגרי, שם הצטרפו לקבוצת פרטיזנים מקומית. ביוני 1944 חצתה סנש את הגבול להונגריה ונתפסה על ידי חיילים הונגרים. היא נשלחה לכלא בבודפשט, עיר הולדתה, שם נחקרה בעינויים. [4]

סנש הועמדה לדין בבית דין צבאי הונגרי באשמת ריגול ובגידה במולדת (שהרי נולדה בהונגריה), אך עוד קודם שהסתיים משפטה הוצאה להורג, ב-7 בנובמבר 1944 (כ"א בחשוון ה'תש"ה), בגיל 23. בבגדיה של סנש נמצאו לאחר מותה שתי פתקאות. באחת מהן כתבה מספר חרוזים, בהם היא חזתה את קיצה, ובשנייה נכתבה בקשת סליחה מאמה. סנש ניהלה יומן עד יומה האחרון. יומן זה יצא לאור בעברית ב-1946. [5]

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

כפיר א', חנה סנש, הוצאת משכל  (2023)

אבירמה גולן, חנה סנש (הישראליות), הוצאת צלטנר, 2019

 רותי גליק, אסורה בארץ חדשה: סיפורה של המהגרת חנה סנש, פרדס הוצאה לאור

💬