סמינריון מיסוי חברות (עבודה אקדמית מספר 3248)
20 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 3248שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי מיסוי חברות?
החברות היוו במידה רבה בן חורג של הרפורמה, ששמה את הדגש על תיקון עוותים במיסוי היחיד, ואופן הטיפול לו זכו מוועדת הרפורמה ומחוק הרפורמה, הוא אכן כזה השמור לבן חורג.
בשנת המס , לפני הרפורמה, חלו הדינים הבאים על מיסוי חברות1 : חברה רגילה שילמה על רווחיה מס חברות בשיעור 42% וכן מס הכנסה בשיעור 30% על רווחים בלתי מחולקים. בכל מקרה שילמה גם 12% מלווה מלחמה. יצא, שעל רווחים בלתי מחולקים נתחייבה במס בשיעור 59.4% (X30%42%+58%) 2 וכן במלווה בשיעור 12%, קרי בנטל כולל של מס ומלוות בשיעור 71.4%. על רווחים מחולקים חוייבה בנטל כולל של מס ומלוות בשיעור 54%, ובעלי המניות חויבו במס על הדיווידנד בשיעור מירבי של 50% ובמלווה מלחמה עליו בשיעור, שנקבע לפי ההכנסה הכוללת מדיווידנד וממקורות אחרים, ושיעורו המירבי היה 22.25%. נטל המס והמלווה המירבי בחברה ואצל בעל המניות על רווחי חברה מחולקים הסתכם, על כן, ב-95.9%
(22.25%X50%+58%X58%+%42%+12%+)3, מתוכו 71% מס ו-24.9% מלווה - 12% בחברה ו-12.9%
(58%X22.25%) 4 על בעל המניות. מכל לירה של הכנסה שחולקה כדיווידנד למי שחב במלווה בשיעור מירבי נותרו, במלים אחרות, רק קצת למעלה מ-4 אגורות בכיסו. עם זאת אין להתעלם מכך, שלחברה ולבעל המניות נותרו אגרות מלווה בשיעור 24.9% מההכנסה. ויכוח גדול נסב בשאלה, מהו יסוד המס במלוות אלו, והוא הוערך בין 1/3 ל-1/2 מהמלוות5, דהיינו נטל המס המירבי הכולל עמד על 79.3% או לכל היותר על 83.45%.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
סעיפים 125ב, 126 ו-127 לפקודת מס הכנסה, לפני שתוקנה בחוק הרפורמה ; חוק מילווה מלחמה ומימון רכש, - , ס"ח 765 תשל"ה, עמ' 110.
42% (מס חברות) בתוספת 58% (יתרת הרווח לאחר תשלום מס חברות) (להלן - היתרה) כפול 30% (מס הכנסה) .
42% (מס חברות) ועוד 12% (מלווה מלחמה) בתוספת 58% (היתרה) כפול 50% (מס על מקבל הדיווידנד) ובתוספת 58% (היתרה) כפול 22.25% (מלווה מלחמה מקסימלי על היחיד) .
22.25% מלווה מלחמה מקסימלי על יחיד כפול 58% (היתרה).
: דו"ח הוועדה לרפורמה במסים (ועדת בן שחר), "המלצות לשינוי המס הישיר", עמ' א' 12-11; יורן-פלומין, תכנון מס בחיי העסק, תשל"ד, 42, 155-153 (להלן - יורן-פלומין).
דו"ח ועדת הרפורמה, עמ' ד' 2-1 וראה גם יורן-פלומין, עמ' 182-153.
דו"ח ועדת הרפורמה, עמ' ד' 4-3.