עבודה סמינריונית בית הדין הגבוה לצדק - תל-פיות לאסורים בנישואין (עבודה אקדמית מספר 3379)
21 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 3379שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי בית הדין הגבוה לצדק?
תוכן עניינים
מבוא
על שיקול דעתו של בית הדין הרבני וסמכויות בג"צ
כשרותם של עדי הקידושין
הרחבת יריעותיה של הלכת רודניצקי
ענין כהן-מלר
ענין קידר
סיכום
ביבליוגרפיה
רשימה זו - ענינה יחסו של בית המשפט הגבוה לצדק 2 לבעית הקידושין הפרטיים של בני זוג האסורים להינשא זה לזו עפ"י דין תורה, ולפסיקת בתי הדין הרבניים בענין, כפי שבא לידי ביטוי בפסק דין רודניצקי, נשוא דיוננו. פס"ד זה הוא נקודת מפנה ביחסים שבין מערכת השיפוט הדתית-הרבנית לבין בג"צ ואף משמש יסוד ובסיס לפסקי דין אחרים ההולכים בעקבותיו. כאן, לראשונה, נטל בג"צ לידיו סמכות המסורה ייחודית עפ"י החוק לבתי הדין הרבניים. מדוע עשה כן, מהם נימוקיו המשפטיים והאם כדין עשה, בכל אלה נדון להלן.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
דברי השופט ויתקון בע"א 191/51 סקורניק נ. סקורניק, ח' פד"י 141, בעמ' 179-185. כן עיין אנגלרד, "מעמדו של הדין הדתי במשפט הישראלי", משפטים, כרך ב', עמ' 290-291, 314-316, וכן מאמרו "שילוב הדין היהודי במערכת המשפט הישראלי" אצל בזק, המשפט העברי ומדינת ישראל, עמ' 15 והלאה.
רודניצקי, עמ' 711 מול אותיות ה'-ז'.
ר' שרשבסקי, דיני משפחה, מהדורה שניה, עמ' 56, 58.
רודניצקי, שם בין אותיות ו'-ז'.
וכאשר מדובר היה בקידושין פרטיים של בני זוג שאינם אסורים להינשא עפ"י דין תורה, סרב אף בג"צ להעניק להם סעד. ר' בג"צ 32/66 שגב נ. ביה"ד הרבני והרבנות הראשית לצפת, כ"א פד"י (2) 505.