עבודה על חוזה מקרקעין, תום לב דרישת הכתב (עבודה אקדמית מספר 3410)
34 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 3410
שאלת המחקר
האם סעיף 8 לחוק המקרקעין הפך להיות אות מתה?
תוכן עניינים
האם סעיף 8 לחוק המקרקעין הפך להיות אות מתה?
התפתחותו של תוה"ל בפסיקה ובהליך הפרשני
היסטוריה : מן ה BGB ועד החוזה המודרני
היסטוריה של דיני החוזים בישראל ופרשנותם
תיקון לסעיף 25 לחוק החוזים הכללי
פרשנות בהקשר תום לב בניהול מו"מ
איך מתגברים על דרישת הכתב כשצד מנסה להתנער מעסקה?
מה צריך להיות כלול במסמך בכתב?
עבודה אקדמית זו תעסוק בנושא מרתק: דרישת הכתב בחוזה במקרקעין וכן תום הלב ודרישת הכתב.
לפי סעיף 8 לחוק המקרקעין התחייבות לבצע עסקה במקרקעין צריכה להיעשות בכתב. דרישה זו ידועה בשם "דרישת הכתב". התחייבות לבצע עסקה במקרקעין היא ההתחייבות חוזית להעביר קניין במקרקעין. ההתחייבות היא חוזית כיוון שאין המדובר בהעברה מיידית של קניין, אלא רק בהתחייבות להעביר את הקניין, שכן העברת הקניין לא יכולה להתבצע באופן מיידי, משום שיש כל מיני אישורים הנדרשים לשם כך.[1]
משנות ה-80 ירד הפורמליזם במשפט הישראלי,ועלתה התפיסה הלא פורמליסטית. כפי שהדבר מתבטא בפסיקתו של בית המשפט העליון, ובודאי בהלכת אפרופים, ירדה התפיסה שהמשפט הוא אמצעי תכנוני ועלתה התפיסה שהמשפט הינו מכשיר חינוכי. כמו כן בשנים האחרונות בישראל קיימת הרחבה בקהל היעד של הפסיקה הנדונה,כמו כן בעשור האחרון ישנו מתח בין הזכויות הספציפיות[למשל זכות חוזית] לבין הזכויות הכלליות[למשל חופש הדיבור],כזכור הפורמליזם המשפטי חותר לקיום כללים ברורים ומפורטים שלאורם אדם יכול לכלכל את צעדיו ברמה גבוהה של וודאות,אך המצב המשפטי בישראל כיום שבו ירד הפורמליזם במשפט,נוצר מצב של חוסר וודאות משפטית,הכללים בדבר יצירתן של זכויות ספציפיות במשפט הישראלי נעשים פחות ופחות ברורים. [2]
מצגת בנושא דרישת הכתב חוזים מקרקעין, תום הלב
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
[1] בן צבי ח'. הקודקס המקיף לדיני המכר במדינת ישראל. אוצר המשפט (2020)
[2] גבריאלה שלו, א' צמח דיני חוזים. מהדורה רביעית, הוצאת נבו (2019)