עבודה אקדמית העלבת עובד ציבור, פרשת ליהיא גרינר כוכבת הריאליטי שהעליבה שוטר ממוצא תימני, משפט משווה, דין זר ארה"ב, עבירה פלילית נגד נושאי משרה ציבורית, פקידים, קללות נגד שוטרים, אלימות מילולית עובדי מדינה (עבודה אקדמית מספר 4493)
21 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 4493
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי העלבת עובד ציבור?
תוכן עניינים
פרשת הידוענית ליהיא גרינר -העלבת עובד ציבור בעקבות סרטון "השוטר התימני"
יסודות האיסור על העלבת עובד ציבור:
סעיף 288 לחוק העונשין וחופש העיתונות
הצעת ח"כ זהבה גלאון למחוק את העבירה של "העלבת עובד הציבור" מספר החוקים
עבודה אקדמית זו עוסקת בנושא: העלבת עובד ציבור.
פרשה מפורסמת בענין : הידוענית ליהיא גרינר הייתה חשודה בהעלבת עובד ציבור בעקבות סרטון "השוטר התימני". המשטרה חקרה את ליהיא גרינר בחשד להעלבת עובד ציבור, בעקבות סרטון באינסטגרם שבו העליבה במילים קשות שוטר שנתן לה דו"ח.
ככלל, לביטויים העוסקים בתפקודם של נושאי משרות ציבוריות, הן דיווח על פעילותם הן הערכה של פעילות זו, יש חשיבות רבה, בעיקר בהיותם אמצעי פיקוח על הכוח הרב המופקד בידיהם של נושאי המשרות. בתמצית, הטיעון בעד הטלת הגבלות על ביטויים כאלה הוא זה: [1]
- ביטויים כאלה עלולים לפגוע באמון הציבור בנושאי המשרות הרלוונטיים במסגרת רשויות המדינה.
- אמון בנושאי משרות ציבוריות עשוי לתרום לתפקוד יעיל יותר של רשויות המדינה.
- תפקוד יעיל יותר של רשויות המדינה צפוי לתרום לקידום הרווחה של אנשים, בעיקר אזרחי המדינה ותושביה.
טיעון זה, במיוחד ככל שהוא משמש בסיס לאיסור פלילי על ביטויים, מעלה כמה קשיים. ראשית,אמון ציבורי אמנם עשוי לתרום לשיפור תפקודן הנאות של רשויות המדינה, אך הוא עלול גם לפגוע בו ככל שהוא מפחית את מידת הפיקוח על רשויות המדינה.
שנית, ספק אם הטלת אחריות פלילית בגין השמעת ביטויים נגד נושא משרה ציבורית תורמת בדרך כלל לאמון הציבור בנושא המשרה; האמצעי הפלילי עלול להוליך בהקשר זה דווקא לתוצאה ההפוכה, כלומר העמקת חוסר האמון כלפי הרשות הרלוונטית וכלפי הרשויות המופקדות על אכיפת החוק, במיוחד אצל אנשים עם גישה חשדנית לרשות זו, בעיקר כי שימוש במשפט הפלילי בהקשר זה עלול להיתפס כניצול לרעה של כוחם של אוכפי החוק כדי להשתיק ביקורת נגדם או נגד עמיתיהם. [2]
שלישית, האמצעי הטוב יותר לשיקום של אמון הציבור ברשות ציבורית שמוטחת כלפיה ביקורת אינו איסור פלילי על ביקורת כזאת אלא תגובה מילולית עניינית לביקורת, כלומר הסבר מדוע היא שגויה או הודאה בנכונותה בליווי הבטחה לתקן את הטעון תיקון והצבעה ל צעדים שננקטו או מתוכננים להינקט לשם כך.6
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
רענן בן צור "ליהיא גרינר חשודה בהעלבת עובד ציבור בעקבות סרטון "השוטר התימני" ידיעות אחרונות 16.07.2019
אורן גזל אייל ״התפתחויות במשפט הפלילי המהותי והדיוני " דין ודברים ט
Marzel I., Eltis K. "Revising The Limits On Judicial Expression In The Digital Age: Striving Towards Proportionality In The Cyberintimidation Context", (The National Journal of Constitutional Law (2018
Wikipedia the free encyclopedia licensed under CC-BY-SA
תח-6, חצי חסינה