סמינריון פונדקאות תרומת איברים (עבודה אקדמית מספר 863)
34 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 863
שאלת המחקר
תוכן עניינים
מבוא.
שאלת המחקר.
סקירה ספרותית.
תרומת איברים והשתלות איברים..
סיכום..
ביבליוגרפיה.
נספח.
בשנים האחרונות חל עניין שהולך וגובר בתחום של האתיקה הרפואית והמשפט הרפואי על-ידי משפטנים והן על-ידי רופאים. הסיבתיות לכך נעוצה בכך שברפואה חלו תמורות רבות בשני מישורים עיקריים, שהראשון שמביניהם הוא הטכנולוגי-מדעי. במדע שהתפתח במאה הנוכחית גדלו משמעותית היכולות הקיימות בידי מדע הרפואה, והן עולות בהרבה גם על הדמיון הפרוע ביותר שהגו סופרי המדע הבדיוני בעבר הלא רחוק. נוסף על כך, הרפואה הפכה אנונימיות ומרכיבה צוות מורכב אשר משמר אינפורמציה רפואית וכל זה לצד עולם שלם של טכנולוגיה שלא הייתה קיימת בעבר[1].
אך הפיתוח הטכנולוגי הביאו עימו את הופעתן של דילמות מוסריות חדשות שעד כה לא היו ידועות בקרב המין האנושי. דוגמה לדילמה מסוג זו תיבחן לאורכה של עבודה זו, דילמה שתבחן את הפער שבין תרומת איברים לבין תרומת זרע או ביצית, והדעות המפולגות הדנות בנושא. הדילמות הרפואיות והאנושיות מופיעות וצצות גם בתקופת סוף החיים של אדם, שהרי דווקא כוח הפיתוח הטכנולוגי שהעניק לנו את היכולת להחיות אדם על ערש דווי, מעוררת את השאלה האם קדושת החיים היא תמיד ערך עליון. אך המחייה בחברה פלורליסטית ודמוקרטית היא מטבעה יוצרת ביקורת שהיא חופשית ומותרת, וכמו כן בעלת משמעויות חדשות. המשמעיות החדשות מוענקות למונחים מסורתיים לדוגמה- "משפחה", אך מעלה קושי בהתמצאות בקרב ריבוי הדעות השונות שקיימות.
תמורה נוספת היא תמורה שחלה בחברה האנושית עצמה. הנגישות של בני האדם למידע רפואי גברה באופן משמעותי, ומקורות המידע הפכו פתוחים לכל. הפתיחות הזו למידע הביאה להנמכה במעמדו של הרופא, שלפתע נתקל בפציינט בעל אוריינות והבנה רפואית גבוהה לממוצע.
לינק למצגת אקדמית ספיציפית על תרומת איברים ב-99 שח
כרמל שלו, הארות על דין וחשבון הוועדה לבחינת הנושא של הפריה חוץ-גופית, המשפט ג 053.
עמוס שפירא, "הסכמה מדעת" לטיפול רפואי - הדין המצוי והרצוי, עיוני משפט יד 225,
john Bordley Rawls; A Theory of Justice. Cambridge, Massachusetts: Belknap Press of Harvard University Press, .