סמינריון העיצוב האידיאולוגי של אזרחים לא יהודים ומשתפי הפעולה עם הפאשיזם בסרטים אמריקנים ואירופים (עבודה אקדמית מספר 962)
35 עמודים
עבודה אקדמית מספר 962עפ"י מאמרה של ד"ר ניצה אראל עד שנת 1941 נמנעו הסרטים האמריקאים מייצוג קולנועי של המשטר הנאצי.למעט הסרטים "הדקטטור הגדול" של צ'רלי צ'פלין ו"סערה קטלנית" של פרנק בורזייג .עם כניסתה של ארה"ב למחלמה החלה בייצוג הגרמני הנאצי כאוייב. מרבית הסרטים נטו להכללה ולסטריאופטיזציה כחלק ממסע התעמולה האנטי גרמני ואף הבדילו בין המערב הנאור והתמים ובין המפלצתיות והערמומיות הגרמנית. דוגמא לסרט כזה היא הסרט "הזר" (אורסון ולס, ארה"ב, 1946 ,66). הסרט הופק אחרי המלחמה בתקופת חוקי נירנברג ומתאר מרדף שעורך בלש אמריקני,חוקר פשעי מלחמה אחר פושע נאצי שמוצג בסרט כשטן רב קסם: אינטלקטואל, מבריק, המצליח להקסים נערה אמריקנית ולהיכנס לחייה ולחיי החברה בעיירה אמריקנית שלווה.החברה האמריקנית בסרט מתוארת כחברה תמימה, בעלת ערכי משפחה ושלטון ומאוימת ע"י הגרמני הנאצי. (ניצה אראל , תשס"ד,23)
בתקופת המלחמה הקרה החלו הסרטים ההוליוודים להבחין בין גרמני לנאצי. מגמה זו התאימה לשיתוף הפעולה הפוליטי שבין ארה"ב לבין גרמניה המערבית בשנות ה-50 ושרדה גם בשנות ה-70. ההבחנה נעשתה ע"י ניקוי הגרמנים מאשמה והטלתה על היטלר ומקורביו. דוגמא לסרט כזה הוא הסרט "הנערים מברזיל" (פרנקלין שפנר,ארה"ב ,197855,). הסרט מתאר ניסיון בדיוני של מנגלה לשכפל מחדש את היטלר באמצעות חומר גנטי ותנאים סביבתיים חברתיים, ומייחס לתוצרי הניסוי "נערי היטלר"- כח מאגי מהפנט. כך בוטאה המגמה שהציגה את הנאציזם כהיטלריזם ותפיסת השליט הכריזמטי של מקס ובר. הנאצי בסרט הזה הוצג כרופא סוטה עם עיוות נפשי. (Rashke, 1995)
בסוף שנות החמישים ותחילת שנות הששים עם היחלשות המלחמה הקרה החלו להופיע סרטים שהשתלבו בגל הליברלי בו חל שינוי ביחס לנאציזם ושואה. הסרט "יומנה של אנה פרנק" (ג'ורג' סטיבנס, ארה"ב, 195917-18,) והסרט "משפטי נירנברג" (סטנלי קרמר, ארה"ב, 196143,) הם דוגמאות לגל הליברלי באותם ימים. בסרט "משפטי נירנברג" מדובר על ארנסט יאנינג :אינטלקטואל, הומניסט וליברל שמודה באשמת שירות המשטר הנאצי ובעצם כך מודגשת העובדה שאנשים כמוהו התגייסו לשירות הנאצים לא מתוך מוטיבציה גזענית אלא מתוך אהבת מולדת והרצון לתהילת מולדת שהובטחה ע"י היטלר. למעשה הוצג הנאצי כאדם מן המניין ואף הסרט חותר לכך שסממנים נאצים יכולים להימצא גם אצל האמריקנים גם בשל כך שתעשיינים אמריקאים מכרו להיטלר נשק. החברה האמריקאית כבר אינה מוצגת כתמימה אלא כבעלת יכולת לאמץ תפיסות "נאצי סטיות". בשונה מהסרט "הזר" שמציג את הנאצי כמפלצת רצחנית בסרט "חוקי נירנברג" נראה הנאצי כאדם רגיל. Comolli, J.L. and Narboni,J., 1992))
ביבליוגרפיה לדוגמא...
בן שאול, נ. (2000 ). "מבוא לתיאוריות קולנועיות", תל-אביב:דיונון, אוניברסיטת תל-אביב
טל, אסף (2010). "עת לבכות ועת לשחוק – החיים יפים" , חינוך והוראה מתוקשבת, יד ושם, אתר מקוון, נדלה ב-10.02.2012
טל, אסף (2012). "אתה פוחד? כל הזמן – להתראות ילדים", חינוך והוראה מתוקשבת, יד ושם, אתר מקוון, נדלה ב-10.02.2012
Dragis, Manohla (2009). "Tarantino Avengers in Nazi Movieland", New York Times, August 20th
Greenspan, Henry (2010). "Approaching an Auschwitz Survivor: Holocaust Testimony and its Transformations", The American Historical Review, 115, 4; p. 1110
Kondoyanidi, Anita (2010). "The Liberating Experience: War Correspondents, Red Army Soldiers, And The Nazi Extermination Camps", The Russian Review, 69, 3; p. 438