הורדה מיידית מאות עבודות חינם מחיר הוגן מ-50 ש״ח
📞 ווצ'אפ - מסרון: 050-4334497  ·  letsmakesmart@gmail.com
💬 ווצ'אפ

עבודה על שלדים בורסאיים, מניעי יזמים בתחום של רכישות ומיזוגים של שלד בורסאי בשוק ההון בישראל (עבודה אקדמית מספר 1180)

34 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 1180

לרכישה

סרטון הפורס צילום כל קובץ הוורד של העבודה האקדמית, כולל מקורות הביבליוגרפיה ודרכי הציטוט והאיזכור- ככה שלא תקנו חתול בשק! :

https://www.youtube.com/watch?v=aDt-qD6Tk9g

שאלת המחקר:

כיצד בא לידי ביטוי ניתוח שלדים בורסאיים בשוק ההון בישראל?

תוכן עניינים

מבוא                                                                 פרק א:  יזמות ויזמים: המסגרת  התיאורטית והמושגית                                             

 א.1   יזמות ויזמים: ניתוח מושגי

  א.2 הון חברתי ויזמות

  א.3  גישת הגילוי וגישת היצירה

  א.4 תפיסת מסוגלות עצמית

פרק ב:  שלדים בורסאיים: רכישה ומיזוג

פרק ג: שיטה                                                      ג.1  המחקר האיכותני

 ג.2  האוכלוסייה הנחקרת 

 ג.3  ניתוח הנתונים

 ג.3 שיקולים אתיים

 פרק ד: ממצאים                                                                                                                     סיכום ודיון                                                                                                                             ביבליוגרפיה

נספח: ארבעה ראיונות.

 מטרתה של עבודה זו לתאר ולנתח את המניעים של יזמים בתחום של רכישות ומיזוגים של שלדים בורסאיים (shell company) בשוק ההון בישראל. הפעילות בשלדים בורסאיים הייתה לפופולאריות בישראל בשנים האחרונות. רכישת שלד בורסאי כרוכה ברכישה של חברה הרשומה בבורסה למרות שפעילותה חוסלה כלומר, היא חסרת תוכן או שהיא נמצאת במצב ירוד והיא עומדת להתחסל. באמצעות הרכישה יוצקים  לתוכה פעילות  חדשה  (נוימן,  ; אטיאס, ).   

פעילות זו, המכונה גם "מיזוג הפוך" (reverse merger), שעליה מנצח יזם, כוללת מספר שלבים. האחד, איתור חברה ציבורית הנסחרת בבורסה כאשר היא ריקה מתוכן, אך עם קופת  מזומנים.  במרבית המקרים היא נכללת ברשימת שימור שמפרסמת מעת לעת הנהלת הבורסה (שרון). השני, איתור של חברה פרטית שבעליה רוצים שהיא תיסחר בבורסה. לעיתים, מהלך זה הוא פרי  יוזמה של בעלי החברה הפרטית או של היזם הפועל כ"שדכן" לאחר שאיתר חברת שלד. השלישי, בעלי המניות של החברה הפרטית או החברה הפרטית עצמה רוכשים או מקצים מניות של החברה הממוזגת לבעלי המניות של החברה הציבורית. עם סיומם של תהליכים אלה נוצרת חברה ציבורית הנסחרת בורסה עם פעילות עסקית חדשה.

ההנחה היא שבנסיבות מסוימות מהלכים אלה משרתים את האינטרסים של בעלי החברה הפרטית  ובעלי החברה הציבורית כאחד. מנקודת הראות של החברה הפרטית היתרון המרכזי שיש ברכישת שלד בורסאי שהיא מאפשרת להיכנס לבורסה בהליך מהיר ללא צורך בהנפקה וללא הגשת תשקיף הכרוכים בעלויות והשקעת זמן. ליתרון זה חשיבות רבה, בעיקר, כאשר השוק הוא בררני וחברות קטנות, ואף בינוניות, מתקשות להיכנס לבורסה דרך "הדלת הראשית". מנקודת הראות של בעלי החברה הנרכשת מהלכים אלה מאפשרים להם ליהנות מרווחים בזמן שעד הרכישה הם החזיקו בחברה חסרת תוכן שאינה מניבה רווחים (פפר). 

לאור זאת, ניתן לדמות את הפעילות של היזם בתחום זה לעבודתו של  שדכן (נוימן). גם מקצת מהמרואיינים בעבודה זו נעזרו בדימוי זה כדי לתאר את עבודתם. עליו לאתר חברות ציבוריות  בבורסה שאין בהן פעילות עסקית, לנקות את השלד. במקביל, לאתר חברות פרטיות השואפות  לחדור לבורסה באמצעות שלד בורסאי. לעיתים, התיווך של היזם כולל רק איתור שלד לאחר שחברה פרטית פונה אליו במטרה זו. פעילות זו מחייבת אותו בנוסף לידע על שוק ההון והמגמות המאפיינות אותו גם הכרות ראשונית מעמיקה עם הגורמים הפעילים בו. היא גם מחייבת פעילות יזמית נמשכת הכרוכה באיתור חברות ציבוריות בבורסה שמעמדן הוא של שלדים בורסאיים, ובמקביל, לאתר בעלים של חברות פרטיות שיש להם עניין ומשאבים להיכנס לבורסה באמצעות שלדים. לעיתים, תפקיד היזם הוא אף לאתר חברות ציבוריות שנסחרות והן לא שלד, לזהות בהן פוטנציאל של חברה שנסחרת שהיה עדיף לה למכור ולצאת מהבורסה. במקרים אלה הוא הופך את החברה לשלד בעצמו. מהלכים אלה עליו לבצע ולפקח במשנה זהירות לאור הסיכונים הכרוכים בהם. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

מאיה, פרסומי הבורסה לניירות ערך בתל אביב, (‏2024)

שכטר רבקה דר, תורת הבריתות. הוצאת כרמל (2023)

ד"ר פ' נרקיס, דיני ביקורת במדינת ישראל. אוצר המשפט (2023)

Alvarez, S. & Barney, J. Discovery and creation: Alternative theories of entrepreneurial action. Strategic Entrepreneurship Journal, 1, 11–26.

💬