עבודה על חוק החולה הנוטה למות ובחרת בחיים – האם ניתן לבחור אחרת? (עבודה אקדמית מספר 12725)
32 עמ'
פרק 1 : הדילמות והטענות השונות לענין "ובחרת בחיים"
פילוסופיה לו היית יכול האם היית הורג את היטלר תינוק
פרק שני : המצב שהיה קודם חוקק חוק החולה הנוטה למות במדינת ישראל
סע' 309(4) לחוק העונשין גרימת מוות –
פסק דין: יעל שפר, קטינה, באמצעות אמה נגד מדינת ישראל (המתת חסד)
אוטונומיה של המטופל וקבלת החלטות
תפקידם של נותני שירותי הבריאות
פרק שלישי : המצב לאחר חקיקת חוק החולה הנוטה למות
סעיף 15(3) לחוק זכויות החולה: טיפול רפואי ללא הסכמה במצב חירום
חולים יכולים להביע רצונותיהם הרפואיים
פרק רביעי: הנושא בראי הדין העיברי מהראשונים עד לאחרוני זמננו
הדילמה של "ובחרת בחיים" בהקשר של חולים סופניים
הצעה לפתרון בעיית פגיעה באוטונומיה (דעה אישית)
"ובחרת בחיים" (דברים ל', י"ט)
מבוא
לפני אי אילו שנים חוקק חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005. מטרת החוק הינה איזון בין ערך קדושת החיים לבין ערך אוטונומית הרצון של האדם והחשיבות של איכות חייו, החוק מבוסס על ערכי מדינת ישראל כמדינת יהודית ודמוקרטית ועל עקרונות יסוד במוסר באתיקה ובדת היהודית..
בנושא זה נדרש המחוקק להתעסק ברבדים מהכי רגישים שבספר החוקים, היטיב להגדיר זאת פרופ' ישעיהו ליבוביץ "באיזו מידה רשאי אדם ליטול נפשו של הזולת כשאינו מנסה או רוצה או מתכוון לרצוח אלא בדעתו להקל על מצוקתו כאבו וייסוריו כשלאלה אין תקנה ,לשון אחר – לרצוח מתוך רחמים או מתוך הכרה שמותו של אדם זה טוב לו מחייו " הווי אומר המחוקק בחוק החולה הנוטה למות מתיר לאדם לרצוח שזו העבירה החמורה ביותר בספר החוקים כולל היסוד העובדתי והנפשי בהתקיים התנאים שבחוק זה , לא בכדי נמנע המחוקק עד אותו זמן מלקבוע מסמרות בעניין
בעבודה זו נעסוק במצב שהיה במדינת ישראל קודם חוק זה איך ולאור מה פעלו הרופאים במצבים אלו והאם וכיצד שינה החוק את המצב בשטח , נבחן האם המחוקק אכן פתר את הדילמות שבנושא או שגם לאחר החוק נשאר לא מעט שטח אפור במקרים בהם החוק לא נדרש או שנדרש אליהם בצורה שניתנת לפרשנות, נברר האם החוק מחייב רופא לסיים חיים במידה ועונה על דרישות החוק או שמא זה רשות בידו.
במקרים בהם החוק לא גילה דעתו נעיין כיצד פסק ביהמ"ש טרם החוק ואיך השפיע החוק על פסיקות ביהמ"ש לאחר החוק, האם החוק הרחיב את המקרים בהם ניתן רשות לרופא לסיים חיים או שמא צימצם את שיקול דעתו של השופט וגרם לתוצאה הפוכה, נביא את המשפט העיברי בנושא זה ונגלה כיצד ועד כמה השפיע על החוק.
בעבודה זו ננסה לבחון סוגיה רגישה זו בהיבטים המשפטיים הרלבנטיים ולאור משפט משווה עם מדינות מהעולם
לא נעסוק בעבודה זו בזכות לאדם לאבד עצמו לדעת אלא רק בזכות ליטול חיים לזולתו , כמו כן נמנע לעסוק בהיבט הפלילי של הדברים מלבד מקום שבו היבט זה יכול לשפוך אור על הנושא שלנו
בפרק הראשון
נסקור את הדילמות והנימוקים השונים האתיים , הפילוסופיים המוסריים הדתיים והחוקיים הנוגעים בזכותו או אי זכותו של אדם לבחור למות
בפרק השני
נדון במצב שהיה קודם חוקק חוק החולה הנוטה למות במדינת ישראל , כיצד התקבלו החלטות בנושא
בפרק השלישי
נעסוק בשלב שלאחר חוק החולה הנוטה למות במטרת החוק ובפסיקה והאם וכיצד הוא שינה את המצב שהיה קודם לכן
בפרק הרביעי
נבחן את הנושא בראי הדין העיברי מהראשונים עד לאחרוני זמננו
לבסוף סיכום ומסקנות .
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי הדילמה של "ובחרת בחיים" והאם ניתן לבחור אחרת לאור חוק החולה הנוטה למות?
ביבליוגרפיה לדוגמא
חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005
חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.
חוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996
הצעת חוק הימנעות מהארכת חיים - הוראות רפואיות מקדימות, תשס"א-2001, ה"ח 3019
הצעת חוק הימנעות מהארכת חיים, תשס"ג-2003
הצעת חוק החולה הנוטה למות, תשס"ב-2002