עבודה על תחולת דיני החוזים על חוזים אלקטרוניים וחוזים מקוונים (עבודה אקדמית מספר 12728)
36 עמ'
תוכן עניינים
1.1 מהי ההגדרה המשפטית של חוזה אלקטרוני ושל חוזה מקוון? 5
ההגדרה המשפטית של חוזה מקוון 6
2.1 מהן הדרישות הפורמליות לכריתת חוזה אלקטרוני? 9
2.2 כיצד מתבטא עקרון ההצעה והקיבול בעידן הדיגיטלי? 10
2.3 מהן הבעיות המיוחדות שנובעות מחוזים אלה, כמו זיהוי צדדים ותיעוד הסכמה? 11
האתגרים העיקריים בזיהוי צדדים לחוזים אלקטרוניים: 11
משפט משווה – התמודדות האיחוד האירופי עם הבעיה 22
מבוא
העבודה תדון בתחולת דיני החוזים על חוזים אלקטרוניים וחוזים מקוונים.
למרות שחוזים אלקטרוניים נוצרים בסביבה דיגיטלית, הם מקיפים את כל השלבים של יצירת מערכת יחסים חוזית הנמצאת בסביבה הפיזית, כגון משא ומתן לניסוח מונחים, ניסוח חוזה והסכמה סופית על התוכן. בדומה לחוזה מסורתי, חוזה מקוון נכנס לתוקף רק אם הוא עומד בתנאים ספציפיים וסופיות. על החוזה המקוון לציין בבירור את התאריכים והתנאים החיוניים להתקשרות בין הצדדים ולציין את מחויבות הצדדים להסכם.
הסוגיה העיקרית הנוגעת לחוזים מקוונים נוגעת לדרישת הסופיות. חתימה על חוזה במהלך פגישה פיזית, על כל הפורמליות הנלווית אליה, אינה שקולה ללחיצה פשוטה על מקש "Enter", אשר ניתן לעשות זאת כלאחר יד או אפילו שלא בכוונה.
כמו כן, על מנת שהחוזה יחייב משפטית את הצדדים על פי דיני החוזים, יש להוכיח כי נערכו הליכי קיבול והצעה. בחוזה מקוון, זה מושג בדרך כלל באמצעות תגובה מקבלת המועברת באמצעות הודעה אלקטרונית (למשל, דוא"ל). הדבר מצביע על כך ששיטת המשפט הישראלית התאימה את דיני החוזים המקובלים לקדמה הטכנולוגית, תוך הכרה בתוקפם של חוזים מקוונים בתנאי שהם עומדים בתנאים המפורטים בחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973.
חוזים אלקטרוניים סטנדרטיים לעומת חוזים אלקטרוניים צרכניים: שיטת המשפט הישראלית גורסת כי חוזים צרכניים המבוצעים באופן מקוון מגבירים באופן משמעותי את הדומיננטיות של היצרן או הספק על הצרכן. כך למשל, פעמים רבות צרכנים לא קיבלו את המוצר שהזמינו באינטרנט, לא עודכנו באופן מלא על תנאי העסקה לפני ביצועה, והייתה עמימות לגבי סמכות השיפוט הרלוונטית במקרה של מחלוקת בין הצדדים.
עם זאת, כאמור, החוק הישראלי מכיר בחוזים אלקטרוניים המבוצעים באופן מקוון כמחייבים לכל דבר ועניין, תוך הבחנה בין חוזים אלקטרוניים סטנדרטיים לבין חוזים אלקטרוניים צרכניים, כאשר הסוגיות הנ"ל עשויות להיות בולטות יותר.
חוזה צרכני אלקטרוני כפוף בדרך כלל לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982, כפי שהוא מנוסח בדרך כלל על ידי הספק – אתר האינטרנט המציע את המוצר למכירה. כתוצאה מכך, הצרכנים מוגנים מפני סעיפים מפלים, אשר לא יוכרו משפטית גם אם הצרכן הסכים לכלול אותם בהסכם. כך למשל, על פי החוק, סעיף בחוזה צרכני אלקטרוני בטל אם הוא פוטר את הספק מאחריות שאחרת הייתה מוטלת על פי דין, או אם הוא מסייג הטלת אחריות חוזית על הספק, שניתן היה להטיל ללא הסעיף.
בנוסף, סעיף 5 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, קובע כי יש לתת לצרכנים הזדמנות סבירה ואמיתית לעיין בחוזה טרם חתימתו. לגבי דרישה זו לעריכת חוזים מרחוק, יש לגלות לצרכן רשימה מפורטת יותר של פרטים לפני חתימת ההסכם, שכן הסכם מקוון נחשב להסכם מרחוק על פי החוק
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי תחולת דיני החוזים על חוזים אלקטרוניים וחוזים מקוונים?
ביבליוגרפיה לדוגמא
חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001
הצעת חוק חתימה אלקטרונית, התש"ס-2000, ה"ח 2915 מ-31 ביולי 2000
תקנות חתימה אלקטרונית (רישום גורם מאשר וניהולו), התשס״ב–2001, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
תקנות חתימה אלקטרונית (חתימה אלקטרונית מאובטחת, מערכות חומרה ותוכנה ובדיקת בקשות), התשס״ב–2001, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט